Blog

צעירות וצעירים נחשפים לפגיעות מיניות ברשת בגיל צעיר, אך כמעט כולם בוחרים לא לפנות להורים. התנהגויות כמו הפצת תמונות, הודעות מיניות והטרדות הפכו לחלק מהשגרה הדיגיטלית שלהם. "פגיעה מינית ברשת היא מגיפה חברתית", מדגישים באיגוד מרכזי הסיוע, וקוראים להכניס סדנאות הגנה וחינוך מיני בריא לכל מערכת החינוך,

יצוג נפגעות עבירות מין, אלימות מינית ברשת, זכויות נפגעות, הגנת פרטיות, אחריות פלטפורמות, פגיעה מינית מקוונת:

אלימות מינית במרחב הדיגיטלי – אתגר משפטי וחברתי המחייב הגנה וייצוג

המרחב הדיגיטלי הפך לחלק בלתי נפרד מחיי בני ובנות הנוער, אך לצד ההזדמנויות שהוא מציע – הוא הפך גם לזירה מרכזית של פגיעות מיניות מקוונות. סקר חדש של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, מציג תמונה מטרידה בנוגע להיקף הפגיעה ולתחושת חוסר האונים של הצעירות והצעירים. לפי הממצאים, יותר משליש מבני ובנות הנוער חוו פגיעה מינית ברשת – ורובם המוחלט לא פנו לעזרה, לא להורים ולא לגורם מקצועי או רשמי.

הנתונים מעידים על עומק התופעה:
• 26% מבני ובנות 14–17 חוו התנהגות מינית פוגענית.
• 62% דיווחו כי הם או אדם בסביבתם הקרובה נפגעו.
• 55% מהצעירים בגילאי 18–25 חוו פגיעה מינית במרחב המקוון.
• בקרב נערות: 52% נחשפו להודעות מיניות מטרידות, ואחת מתוך ארבע חוותה הפצה של תמונות אינטימיות שלהן או של חברה.

עוד עולה מהסקר כי 66% מהפגיעות מתבצעות בידי בני אותו גיל, מה שמייצר מורכבות נוספת – הן משפטית והן חברתית. בעוד צעירים בגילאי 18–25 נפגעים יותר מצילום בעירום והפצת תכנים אינטימיים ללא הסכמה, בני הנוער הצעירים יותר מתמודדים בעיקר עם שיימינג, תגובות מבזות ויחס שיפוטי כלפיהם לאחר הפגיעה. סוגי הפגיעות המופיעות בסקר כוללים קבלת הודעות מיניות מטרידות, צילום ללא הסכמה, הפצת תכנים מיניים, סחיטה מינית וחדירה לפרטיות.

כמי שעוסקת בייצוג נפגעות עבירות מין ובהובלת מאבקים משפטיים להגנה על זכויות נפגעי אלימות מינית – במרחב הפיזי והמקוון – אני נתקלת יום-יום בנערות ובנשים שחייהן התהפכו בשל פגיעה אחת, שלעיתים החלה בהודעת וואטסאפ תמימה לכאורה. הצורך בהסדרה משפטית, בחינוך ובהגברת האחריות של פלטפורמות דיגיטליות מעולם לא היה קריטי יותר.

המאבק על ביטחון הילדים והילדות שלנו ברשת הוא מאבק על הזכות הבסיסית ביותר: הזכות לחיים ללא אלימות מינית.
תפקידנו – כהורים, אנשי חינוך, משפטניות ומשפטנים – לוודא שאיש ואישה לא יוותרו לבד מול הפגיעה.

Source: אלימות מינית ברשת: הנתונים הקשים נחשפים

מטעם עו״ד רוני אלוני סדוביניק ב"כ של המתלוננת, מייצגת נפגעת העבירה,  נמסר בתגובה: "בדיון גזר הדין ביקשתי מבית המשפט ומהפרקליט להודיע ביוזמתם למשרד התחבורה על הרשעתו ועל כך שצריך לשלול לו את רישיון הנהיגה לרכב ציבורי, בית המשפט ביטל את דבריי בטענה שזה לא תפקידו, והפרקליט אמר שעלי להעביר את זה למשרד התחבורה ביוזמתי.

תגיות: עו"ד רוני אלוני סדובניק, ייצוג נפגעי עבירה, עבירת מין, פרקליטות המדינה, חברת אוטובוסים, חברת הסעות, משרד התחבורה, הטרדה מינית, קווים, נהג,

"נוסיף כי החל מראשית השנה, נהגי התחבורה הציבורית משתתפים בהדרכה פרונטלית בנושא מניעת הטרדות מיניות, הנערכת על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בנוסף, בימים אלה שוקד המשרד על השלמת לומדה ייעודית בנושא זה, אשר תשולב כחלק מהכשרות החובה לכלל הנהגים העובדים אצל מפעילי התחבורה הציבורית".

מטעם חברת "קווים" נמסר בתגובה: "חברת קווים מגלה אפס סובלנות למקרים של הטרדה או אלימות מינית ומטפלת בהם בחומרה. בבדיקה שערכה החברה לאחר פניית הכתבת, מסתבר כי אין ברישומינו שום תלונה על המקרה ונודע לנו עליו מפניית הכתבת. בכל מקרה, הנהג אינו מועסק כבר בחברה מזה מספר שנים".

Source: "הפשיט בכוח": נהג האוטובוס תקף מינית – והמשיך לעבוד כרגיל | ישראל היום

בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי וגזר 21 חודשי מאסר על גבר צעיר שהטריד מינית חמש נערות ברשת, איים עליהן בפרסום תמונותיהן – וניסה להיפגש איתן פיזית

Source: הטריד מינית צעירות בנות 12 ועמד לצאת בזול – עד שהעליון התערב | חדשות מעריב

גבר צעיר, שבמשך שנה שלמה הטריד מינית בצורה מקוונת חמש נערות בגילאים 12 עד 13, יכנס לבית הסוהר לתקופה של 21 חודשים, כך נקבע היום בפסק דין של בית המשפט העליון. ההחלטה באה לאחר שהמדינה ערערה על עונש קל במיוחד שהוטל עליו – תשעה חודשי עבודות שירות בלבד.

על פי כתב האישום, הנאשם יצר קשר עם הנערות הצעירות ושלח להן באופן שיטתי חומרים פורנוגרפיים, תמונות של איבר מינו, והודעות מיניות בוטות. הוא דרש מהקטינות לשלוח לו בחזרה תיעוד מיני של עצמן, תוך מתן הנחיות מדויקות לגבי התנוחות והאיברים שעליהן לחשוף.

במשך שלוש שנים תמימות, האיש עבר טיפולים, הערכות מסוכנות, וליווי צמוד של שירות המבחן. בסופו של התהליך, השופט בני שגיא החליט להקל עמו באופן דרמטי וגזר עליו עונש סמלי של עבודות שירות.

תגיות: אינטרנט, בית המשפט העליון, בית משפט עליון, עו"ד רוני אלוני סדובניק, הטרדה מינית, עבירות מין בילדים, נערים, נערות, ייצוג נפגעי עבירה, פדופיליה, עורכת דין, רשת, ברשת

בהרכב של שלושה שופטים, נקבע פה אחד שאכן חלה התקדמות בשיקום, אך היא אינה מספיקה כדי למנוע מאסר בפועל. השופט חאלד כבוב כתב בפסק הדין: "נוכח החומרה היתרה הטמונה בהתנהלותו של המשיב במסגרת האישום החמישי, במסגרתה איים על נפגעת העבירה – הקטינה כי יפיץ את תמונותיה אם תסרב להיכנע לגחמותיו".

השופט יוסף אלרון הוסיף נופך אישי חריף: "במשך שנה שלמה, ממקום 'מחבואו' ברשת האינטרנט, המשיב פנה כמשחר לטרף לנערה אחת ולנערה אחרת, במטרה לממש את גחמותיו המיניות".

השנה אנו מציינות בגאווה עשור ליום שבו נפגעות תקיפה מינית קיבלו סוף־סוף את הקול שנגזל מהן – גם בתוך אולם בית המשפט.

בפסק דין אמיץ ותקדימי, בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו וקבע כי לנפגעות עבירות מין עומדת הזכות לקבל את ההקלטות המלאות של עדותן בהליך הפלילי, ואף לשדר אותן בכלי התקשורת, אם הן בוחרות בכך.

🎙 עדות אינה עוד רכוש של המערכת – אלא של הנפגעת

למשך שנים, נפגעות תקיפה מינית סבלו לא רק מהפשע – אלא גם מההליך המשפטי. פעמים רבות, הן חוו "אונס שני" על דוכן העדים – התנהלות משפילה, חקירה חודרנית ולעיתים אף משפילה מצד סנגורים של הנאשמים.

אנו מאמינות – ומוכיחות בפסיקה – שיש גבול לשימוש לרעה בזכויות הנאשם, במיוחד כשאלו באות על חשבון כבוד הנפגעת.

💬 לקרוא בשם כל מי שנפגעה: לחשוף, לשתף, להשמיע

אנו קוראות לכל אישה (ולכל אדם) שחוותה פגיעה נוספת במהלך עדותה – כתוצאה מהתנהגות תוקפנית או מבזה מצד הסניגור/ית – לדרוש את ההקלטות של העדות ולפרסם אותן.

💬 כן, מותר לכן.
💬 כן, זו זכותכן.
💬 וכן, זה משנה מציאות.

כי רק כאשר הציבור ייחשף למה שנאמר – ואיך שהוא נאמר – ייתכן ויגיע תיקון אמיתי: חקירה נגדית מתוך כבוד, משפט פלילי שאינו משחזר את הטראומה, וצדק שמתקיים גם ברגש, לא רק בספר החוקים.

פסק דין אונס, תקדים משפטי עבירות מין, זכויות נפגעות אונס, עדות נפגעת תקיפה מינית, פרסום עדות פלילית, פומביות הדיון, עו"ד רוני אלוני סדובניק, זכויות נפגעי עבירה, משפט פלילי תקיפה מינית, אונס שני, בית המשפט העליון עבירות מין, חשיפת עדות של נפגעת, סנגור תוקפני, נשים במשפט הפלילי, תקיפה מינית בישראל

✊ למה זה חשוב?

• כי שתיקה היא לא הגנה – היא שיתוף פעולה עם עוול.

• כי פומביות הדיון אינה נחלתם של הנאשמים בלבד.

• כי אי־אפשר להמשיך להתעלם מהפגיעה השנייה, שנעשית באולם עצמו.

🧭 אצלנו זה עיקרון, לא רק תקדים

במשרד אלוני־סדובניק אנו נלחמות כבר שנים על זכות הנפגעות להשמיע קול צלול, לא רק בין קירות סגורים.
אנחנו מאמינות שחשיפה שקולה ואמיצה של עדויות, גם לאחר המשפט, היא מנוף אדיר לשינוי חברתי ומשפטי עמוק.