Source: רוני אלוני סדובניק: רוצחי ילדים הקלות הבלתי נסבלת ברצח ידוע מראש, על רוצחי ילדים ועוד

נכון, שלא כל מי שנוטל תרופות כאלו, בהכרח לוקה בתסמונת המסכנת את הציבור, אך ריבוי המקרים הקיצוניים של רוצחים, מתאבדים, ומתאשפזים פסיכיאטריים, שנטלו בעבר תרופות כאלו במינון שגוי או לתקופה ממושכת – מעורר שאלה

לא בכדי הולך ותופס תאוצה ה-“טרנד” העולמי החדש של חזרה למזון אורגני, נקי מריסוס וחומרי הדברה כימיים. העולם פשוט הבין כי השימוש בחומרים כימיים פוגע במערכת העצבים האנושית וגורם לנזקים בריאותיים קשים, אז איך זה שטרם הפנמנו שאותה תרופה כימית, בריכוזים שונים בדם, עלולה לגרום להשפעות שונות ואף הפוכות לחלוטין מהמצופה, כמו למשל; רציחת ילדים?

לפני כשנה פניתי בשאילתא למשטרה וביקשתי לדעת מדוע היא לא מפרסמת את העובדה, כי רוצחים לא מעטים בישראל, החל מרוצחי הנהג דרק רוט, עובר ברוצחי הנער אסף שטיירמן, ועד לנער שרצח את אביו, או הורים שרצחו את ילדיהם – היו נתונים תחת השפעה ארוכת זמן של תרופות נוגדות דיכאון?

תשובת הדובר, הייתה, כי: “המשטרה איננה משרד הבריאות, אנא הפני שאלתך אליהם, בעניין נהגים תחת השפעת תרופות נא פני לאגף הרישוי”.

אינני חוקרת מדעית, אך ההיגיון שלי אומר שמשהו כאן מאד מוזר. הורים שרוצחים את תינוקם? אנשים בדיכאון שקמים על בני זוגם והורגים?

אנו חייבים להודות שיש כאן קרקע בתולה אחת, מסתורית ואפלה, שטרם נחקרה ביסודיות ובכנות כפי שעשינו בנושא השפעת הכימיקלים על ירקות ופירות; בואו נתחיל לשאול, מהי השפעת תרופות פסיכיאטריות על מאות אלפי המשתמשים בהן בישראל?

איזה אחוז מהם חשוף לתופעות הלוואי הרצחניות המפורטות בעלון לצרכן?

הרשויות עוצמות עיניים, ו-חברות התרופות בגיבוי הרפואה הפסיכיאטרית, עושים כל שלאל ידם למכור לנו עוד ועוד תרכובות כימיות להשגת שקט נפשי.

הגוף מבין שלא צריך לטרוח ולהפריש חומרי הרגעה טבעיים למוח, שכן, יש מקור חיצוני חדש. ואז כשמפסיקים לקחת את התרופה – אז קורה האסון. רצח. אמוק. טירוף.

נכון, שלא כל מי שנוטל תרופות כאלו, בהכרח לוקה בתסמונת המסכנת את הציבור, אך ריבוי המקרים הקיצוניים של רוצחים, מתאבדים, ומתאשפזים פסיכיאטריים, שנטלו בעבר תרופות כאלו במינון שגוי או לתקופה ממושכת – מעורר שאלה. בואו נבדוק מה חושבות רשויות הבריאות ברחבי העולם:

והנה מספר דוגמאות שאספתי בנוגע ל-נוגדי דיכאון:

◄ בפברואר 1995: פרסמה ה-’רשות האוסטרלית לתרופות’ עלון אזהרה על כך שלנוגדי דיכאון מסוג SSRI ישנה תסמונת גמילה. בין התסמינים המדווחים היו: חרדה, אי שקט, הזיות, מצבי רוח משתנים וסיוטי לילה.

◄ באוגוסט 2003: הוציאה יצרנית ה-’Effexor’ – (נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI – מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‏‏ הוא שם כולל למשפחת תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין.

המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו) – אזהרה לרופאים בארה”ב על כך שהתרופה עלולה לגרום לעוינות, מחשבות אובדניות, ופגיעה עצמית מתחת לגיל 18.

ריבוי המקרים הקיצוניים של רוצחים, מתאבדים ומתאשפזים פסיכיאטריים, שנטלו בעבר תרופות מעורר שאלות

◄ באוקטובר: הודיעה רשות התרופות האוסטרלית שנוגד הדיכאון ’Remeron’, המשווק גם בארץ, יכול לגרום לתופעות קשות שביניהן: חרדה, אי שקט, סיוטי לילה והזיות.

◄ במרץ 2004: פרסמה הועדה המייעצת של הFDA הנחייה גורפת לגבי נוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI, המזהירה, כי תרופות אלה גרמו לחרדה, עצבנות, התקפי פאניקה, חוסר שינה, עוינות, תוקפנות, אימפולסיביות, חוסר שקט חריף ופסיכוזה, וכן החמרה בדיכאון והתנהגות אובדנית.

◄ בדצמבר: פרסמה הרשות האוסטרלית לתרופות אזהרה, הממליצה על זהירות ברישום נוגדי דיכאון לילדים ומתבגרים עקב הופעת מחשבות אובדניות, תוך ציטוט מחקר חדש שהראה ש-Prozac (SSRI) גרם לעלייה בהתאבדויות, פגיעה עצמית, תוקפנות ואלימות.

◄ באוגוסט 2005: פרסמה הרשות האירופית לתרופות אזהרה חריפה בנוגע לנוגדי דיכאון לילדים עקב: התנהגות אבדנית כולל ניסיונות התאבדות ומחשבות אבדניות, תוקפנות, עוינות וכעס או התנהגויות דומות.

◄ בנובמבר: ועדת ה-FDA לבטיחות בשימוש תרופתי דיווחה על ’מחשבות רצח’ כתופעה שלילית של שימוש ב- Effexor בשחרור מושהה (SSRI).

הגיע הזמן להודות, כי כשמתרחש פתאום טירוף חושים רצחני, שלא היה לו רמז מוקדם ותוצאתו נראית כמו “קצר חשמלי” במוח של הרוצח – כדאי לבדוק אם לא פרצה אצלו במוח “דליפה” ששיבשה את כל המערכות.

אם מקרים כאלו קורים ונשנים, ויש “ראשית ראיה” להיתכנות קשר סיבתי בין המקרה הבלתי מוסבר ובין נטילת מינון גבוה של תרכובות כימיות עלומות – האם לא ראוי לבדוק זאת? חומר למחשבה.

▪ ▪ ▪

* הכותבת רוני אלוני סדובניק היא פעילת זכויות אדם, עומדת בראש המרכז המשפטי לילדים ונוער.

רוני אלוני סדובניק

בעלת תואר ראשון במדעי המדינה, בוגרת בי”ס לחינוך של האוני’ העברית ובעלת תעודה ורישיון הוראה, במסגרת שירותה הצבאי, ריכזה את פרויקט נערי רפול במחווה אלון. מאוחר יותר כיהנה כשש שנים כמפקחת ומבקרת מערך

1 נישואי קטין כפייה הם סחר בבני אדם 2020 פסק דין בגץ 1591-18 פסק הדין המלה

קישור לפסק הדין – 1 נישואי קטין כפייה הם סחר בבני אדם 2020 פסק דין בגץ 1591-18

 

קישור לפסיקת בג"ץ –

תקדים – פסק דין בגצ 2634-16 פלונית נגד פרקליטות המדינה אחראי על קטין – עו"ד רוני אלוני סדובניק

פסק-דין בתיק בג"ץ 2634/16
עמוד 1 מתוך 3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:
העותרת:
המשיבים:
כבוד השופט נ׳ הנדל כבוד השופט נ׳ סולברג כבוד השופטת י׳ וילנר
פלונית
נ ג ד
1. פרקליטות המדינה
2. פלוני
בג״ץ 2634/16
התנגדות למתן צו על תנאי
עו״ד רוני אלוני סדובניק בשם העותרת:
עו״ד רנאד עיד בשם משיבה 1 :
עו״ד ליאור אפשטיין בשם משיב 2 :
פסק-דיו
השופט נ, הנדל:
1. מונחת בפנינו עתירה שעניינה החלטות פרקליטות המדינה לסגור תייק חקירה נגד משיב 2, מבלי להעמיד אותו לדין פלילי. העתירה מופנית נגד ההחלטה לדחות את הערר שהגישה העותרת, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982. במרכז העתירה עומדת טענתה של העותרת כי משיב 2 תקף אותה מינית, עת ששימש כרופא והורה מלווה במשלחת לחי״י של בית הספר התיכון שבו למדה. לגישת המדינה, דין תיק החקירה להיסגר מחמת התיישווה.
התקיימו מספר ישיבות בתיק זה. בד בבד התנהל הליך אזרחי בגדרו זכתה העותרת בתביעה כספית נגד משיב 2. הערעור שהוגש על כך לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בסיומו של הדיון שהתקיים בפנינו, הוצעה הצעה על-ידנו, שהתקבלה, ולפיה העתירה תימחק אך בית משפט זה יתייחס במישור הכללי לעמדה המדינה שעמדה ביסוד סגירת התיק. וכך נעשה, שכן, לדעתנו, הבהרה מסוימת, אף במישור הכללי, עשויה להיות רלוונטית למקרים עתידיים, ככל שלצערנו יישנו.
2. במסגרת הערר pirn בפנינו הועלתה השאלה האם עבירת המין שווחסה למשיב 2 התיישנה. סעיף 354(א) לחוק העונשין, הת^ש^ל״ן-1977 (להלן: החוק) קובע סייג להתיישנוה עבירות
https://supremedecisions.court.gov.il/Verdicts/CaseResults
31/07/2019

פסק-דין בתיק בג"ץ 2634/16
עמוד 2 מתוך 3
מין בקטין, ולפיו יחל מנין תקופת ההתיישנות כיום שמלאו לקטין עשרים ושמונה שנים. עוד קובע הסעיף כי אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה, לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. לענייננו רלוונטי סעיף 354(א)(2) לחוק, אשר מאריך את תקופת ההתיישנות לגבי עבירות המנויות בסעיף, שנעברו על־ידי האחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א לחוק, שאינו בן משפחה. אחת מן העבירות המנויות בסעיף 354(א)(2)(ד, הרלוונטית למקרה זה, היא עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(0( 1), הקובע כי "העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגהה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים". במילים אחרות, במצב שבו "אחראי על קטין או חסר ישע" עובר עבירות מסוימות, ביניהן עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(0(1), יחול סייג להתיישנות המאריך את מירוץ ההתיישנות עד ליום שבו מלאו לנפגע או הנפגעת עשרים ושמונה שנה.
השאלה המרכזית שהתעוררה במקרה דנן היא האם הורה מלווה או רופא מלווה, במסגרת טיול לחוץ לארץ מטעם בית ספר תיכון, עונה להגדרת "אחראי" על נערים ונערות המשתתפים בטיול. ההגדרה המתאימה לענייננו מופיעה בסעיף 368 א(1) לחוק וקובעת כי "אחראי" כאמור הינו "הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסי ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקט־־ או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו". מצאנו לנכון להבהיר כי, להשקפתנו, הגדרה זו יכולה להכניס תחת כנפיה גם רופא או הורה מלווה בטיול בית ספרי. כן הורה כזה עשוי להיכנס להגדרה של ניצול יחסי תלות, מרות או השגחה כנדרש על-פי סעיף 348(0(1) לחוק. כך על פני הדברים ובכפוף לנסיכות העניין. אך, לכתחילה, כך נדמה, אין לשלול הגדרה של "אחראי" או של ניצול יחסי תלות, מרות או השגחה, מגורם המתלווה לטיול בית ספרי, בין אם במסגרת תפקיד ספציפי דוגמת רופא, ובין אם כהורה מלווה.
3. המדינה טענה כי הורה או רופא מלווה עשוי שלא להתאים להגדרת "אחראי"/ משום שמדובר, ככלל, בתקופה קצרה של אחריות. הודגש כי כאשר קורבן עבירת המין הוא קטין, הוא ייטה לחשוף את מעשה העבירה רק לאחר שעבר תהליך של התנתקות מהאחראי שפגע בו, ולאחר שתמה תלותו בו או תחושת האיום. לגישת המדינה, נימוקים אלו נחלשים שעה שמדובר בהורה או רופא מלווה בטיול בית ספרי. ואולם, ובמיוחד כאשר מדובר בטיול בחוץ לארץ, אין בכך שמדובר בתקופה קצרה כדי למנוע הגדרה של הורה או רופא מלווה כ״אחראי". הרי לשם כך הוא משתתף בטיול. זאת ועוד, ישנם שיקולים נוספים שהנחו את המחוקק בקביעת סייג להתיישנות עבירות מין בקטין. כפי שהובהר בהצעת חוק העונשין (סייג להתיישנות בעבירות מין בקטין), ה״ח 2449, התשנ״ו-1995 :
הסיבות המרכזיות לכך שקורבנות עבירות אלן מסוגלים במקרים רבים לדווח על העבירות שנעברו בהם רק כעבור שנים רבות הן:
h11pe://s11premedecitions.court.gov.il/Verdicts/CaseResults
31/07/2019

פסק-דין בתיק בג"ץ 2634/16
עמוד 3 מתוך 3
תלותו של הקורבן בפוגע שנמשכת לעתים גם לאחר שהפך בגיר על פי החוק, ותופעות אופייניות במקרים אלו של מגננה נפשית בדרך של הדחקה (שם, בעמ׳ 238; ההדגשה הוספה).
בין הנפגע הקטין להורה או הרופא המלווה מצויים פערי כוחות משמעותיים. לכך יש להוסיף כי במרבית המקרים ההורה המלווה הוא הורה של בן כיתתו של הנפגע. מצב דברים זה עשוי לעורר אצל הנפגע תחושות קשות, ביניהן אשמה או בושה (הגם שאין זו אשמתו כלל ועיקר), ולהוביל לכך שיחלפו שנים ארוכות בטרם הנפגע יאזור אומץ ויחשוף את שאירע לו ובו. דווקא משום שמדובר בהורה של ילד אחר, עשוי להיווצר מעין לחץ, חברתי ופנימי, על הנפגע שלא לגלות על האירוע. הארכת תקופת ההתיישנות נועדה כדי לתת מענה לתופעות נפשיות אלו, שיכולות להתעורר גב במצבים שבהם הפוגע הוא הורה או רופא מלווה בטיול בית ספרי. אכן, מן העבר השני עומדים שיקולים כגון חלוף הזמן, מבחינת יכולתו של הנאשם להתגונן. ברם, קיימים מנגנונים המרככים חשש זה. כך, למשל, סעיף 354(א) לחוק קובע כי במצב שבו חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה, הגשת כתב אישום תחייב את אישור היועץ המשפטי לממשלה. ושוב נדגיש, כי אנחנו לא קובעים כלל גורף לגבי אשמה בתיקים מעין אלו, אלא ברצוננו למנוע כלל גורף השולל מניה וביה את האפשרות כי הורה או רופא מלווה יוגדר כ״אחראי" או ככזה שפעל תוך ניצול יחסי תלות, מרות או השגחה.
4. העתירה נמחקת בזאת, כמוסכם. בנסיבות העניין, הן משיבה 1 והן משיב 2, יישאו, כל אחד בנפרד, בשכר טרחת עורכי דינה של העותרת בסך 10,000 ש״ח. בנוסף, כל אחד יישא במחצית הוצאות תשלום האגרה.
ניתן היום, כ״ח בתמוז התשע״ט (31.7.2019).
שופט שופט שופטת
16026340_Z21 .docx מא
מרכז מידע, טל׳ 077-2703X33 ; אתר אינטרנט, I11tn://sunremc.court.gov.it
https://supremedecisions.court.gov.il/Verdicts/CaseResults
31/07/2019