תגית: אלימות מגדרית

  • עו"ד רוני אלוני סדובניק הצליחה לבסס תשתית ראייתית ומשפטית שאיפשרה ליצור תקדימי אונס לאומני בישראל. פרויקט דינה: דוח אלימות מינית של חמאס בטבח 7 באוקטובר ובשבי

    עו"ד רוני אלוני סדובניק הצליחה לבסס תשתית ראייתית ומשפטית שאיפשרה ליצור תקדימי אונס לאומני בישראל. פרויקט דינה: דוח אלימות מינית של חמאס בטבח 7 באוקטובר ובשבי

    רוני אלוני סדובניק, עו"ד, 3.7 מיליון ש"ח, פיצוי כספי, אונס, גן העיר תל אביב, תקיפה מינית, ילדה נפגעת אונס, נערה נפגעת אונס, אונס לאומני, טרור, יהודיה, נפגעי פעולות איבה,
    רוני אלוני סדובניק עו"ד 3.7 מיליון פיצוי נפגעת אונס פיצויים כספיים, ראיתי את הרוע בהתגלמותו": הנאנסת מגן העיר שוברת שתיקה

    עו"ד רוני אלוני סדובניק הצליחה לבסס תשתית ראייתית ומשפטית שאיפשרו ליצור תקדימי אונס לאומני בישראל.

    מאונס מוכחש – להכרה משפטית: הדרך הארוכה להכרה באונס לאומני בישראל

    מאת: עו"ד רוני אלוני סדובניק

    במשך שנים ארוכות, השיח המשפטי והציבורי בישראל סירב להכיר באפשרות של אונס לאומני. פגיעות מיניות שבוצעו בנסיבות של סכסוך לאומני או טרור זוהו תמיד כפשעים "רגילים" – מבלי להתייחס למניע האידאולוגי, הדתי או הפוליטי שעמד מאחוריהם.

    כאישה, כאזרחית וכעורכת דין לזכויות אדם, סירבתי להשלים עם העיוורון הזה.

    עבודתי רבת השנים התמקדה בזיהוי, תיעוד והוכחה של מקרים שבהם נשים ישראליות נפלו קורבן לפגיעות מיניות לא מתוך מניע מיני גרידא – אלא כפעולה מכוונת של השפלה, שליטה וטרור על רקע לאומני. המאבק היה כפול: גם במערכת המשפטית שסירבה להכיר בקיום התופעה, וגם בזירה הציבורית שבה כל ניסיון להעלות את הנושא נתקל בהתנגדות, לעיתים אפילו באיבה.

    תגיות: עורכת דין לנפגעי טרור, אונס לאומני, טבח 7 באוקטובר, תקיפה מינית, אונס, חטופים, חמאס, אלימות מינית, התעללות לאומנית, טראומה נפשית,ptsd, קורבנות אונס, נפגעי תקיפה מינית, עו"ד רוני אלוני סדובניק, ייצוג נפגעות אונס לאומני, ייצוג נפגעי טרור לאומני,

    למרות הקשיים, הצלחתי להניח את התשתית הראייתית והמשפטית שהובילה ליצירת תקדימים משפטיים חשובים. תקדימים אלו הכירו לראשונה בישראל באונס לאומני – לא כאירוע פרטי של אלימות, אלא כמעשה טרור ממוקד כלפי גוף נשי, שמטרתו חבלה נפשית וקולקטיבית בכלל החברה.

    ולאחר שנים של מאבק, בא ה־7 באוקטובר 2023.

    אותו יום שחור שבו נחשפו פשעי מין אכזריים שביצעו מחבלי חמאס נגד נשים ישראליות – רבים מהם ברוטליים, קבוצתיים, מתועדים ומוכווני מטרה. הראיות שהובאו מחקירת גופות, מעדויות שורדים, מצלמות גוף של מחבלים ודו"חות פתולוגיים — הביאו להכרה בינלאומית, ולצערי רק אז, גם מקומית, שמה שזעקתי עליו במשך שני עשורים – נכון.

    היום, כבר לא ניתן להתעלם. אונס לאומני הוא תופעה קיימת. הוא לא "מיתוס", לא "מניפולציה ציונית" ולא "פנטזיה של טראומה". הוא כלי טרור.

    המאבק טרם תם: עדיין נדרשת חקיקה מתאימה, אכיפה ייחודית והכרה נפשית לנפגעות. אבל ההכרה בתקדימים שיצרתי, והאמת שהגיחה לאור לאחר זוועות 7 באוקטובר – הן הוכחה חיה לכך שצדק, גם אם מאחר, בסוף מתגלה.


    📌 *עו"ד רוני אלוני סדובניק עוסקת בזכויות נשים ונפגעות

    עורכת דין לנפגעי טרור,
    אונס לאומני,
    טבח 7 באוקטובר,
    תקיפה מינית,
    אונס,
    חטופים,
    חמאס,
    אלימות מינית,
    התעללות לאומנית,
    טראומה נפשית,
    ptsd,
    קורבנות אונס,
    נפגעי תקיפה מינית,
    עו"ד רוני אלוני סדובניק,
    ייצוג נפגעות אונס לאומני,
    ייצוג נפגעי טרור לאומני,
    7 באוקטובר, טבח נובה, פסטיבל נובה, מתקפת חמאס, חמאס, אלימות מינית, אונס לאומני, שבויי חמאס, פשעים נגד האנושות, תקיפה מינית, שבי, טרור, פשעי מלחמה, מגדר במלחמה, עזה, רצועת עזה, חטופים, חטופות, שורדות שבי, פשעי חמאס, מחבלים, זוועות חמאס, השמדת זהות, מחבלים פלסטינים, פגיעות מיניות, גופות מעונות, אונס קבוצתי, תקדים משפטי, רוני אלוני סדובניק, פרויקט דינה, דו"ח פרויקט דינה, אלימות מגדרית, מגדר ולחימה, אונס ככלי נשק, אונס בשבי, טראומה מינית, הפרת אמנות ז'נבה, זכויות נשים, תיעוד זוועות, טרור מיני, טיהור אתני מיני
  • תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה | בלוג | 19.12.16

    תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה | בלוג | 19.12.16

    הלוחשת לשרה שקד- אולי שמישהו ילחש לשרת המשפטים (אותה אני מעריכה) שקד,

    כמה תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה לפני שמבססים חלוקת המזונות על בסיס שכר ההורים:

    1. גובה שכרו של גבר-אישה איננו קבוע כפי שהיה בעבר, כיום משתנה שכרם עובדים שכירים / עצמאים חדשות לבקרים, אדם מפוטר, או נופל למשכב, או פותח עסק חדש, שכר האם משתנה אף הוא, פיטורים, הריון קשה שמאלץ להוריד שעות, צרכי הילדים- מה שהיה בעניין שכר קבוע כבר נעלם מהעולם.

    התוצאה של חוק שקד תהייה שהסכמי גירושין שבוססו על מצג שכר בזמן נתון יפתחו חדשות לבקרים בהליכים מתישים חוזרים ונשנים בבתי המשפט למשפחה.

    וזה מה שקורה כבר עכשיו. היה הסכם? סגרו עניין? יש סטמפה של בית משפט? אפשר לברך הגומל?

    ממש לא! אותם זוגות גרושים מגיעים כל הזמן שוב ושוב לבתי המשפט בטענות שהשכר השתנה וצריך לפתוח מחדש את כל הסכם המזונות.

    שרת המשפטים שכחה שהיא אחראית גם על בעיית העומס המוטל על בתי המשפט, אם ברצונה למסד הסכמי מזונות על שכר הורה בנקודת זמן- עליה לוודא שזה סופי ואין לבא כל שני וחמישי לדרוש ״בקשה ליישוב סכסוך בשל שינוי בהכנסות״ המחייב ביטול ההסכם למזונות.
    התא המשפחתי ובעיקר הילדים צריכים יציבות.

    2. האשליה כאילו ההורים יתחלקו בינהם בהוצאות השונות חוגים/ ביגוד/ בית ספר, טיפולי שיניים וכד׳- זה כבר עכשיו מתכון למריבות יומיומיות בין הגרושים- עוד כלי של שליטה והתנכלות בידי הצדדים כדי להציק לגרוש/ה .

    לכן לדעתי צריך לקבוע ״פיקס פרייס״ בלי תשלומי חצאים ולהפחית קשר בין הצדדים למינימום בנושאי כסף.

    3. שקד לא מתיחסת כלל בהצעתה למצב השכיח בו בן הזוג שיוזם את הגירושין, מתחיל
    מהלך של הסתרת הכנסותיו האמיתיות, עובדים בשחור, הכל כדי שהמזונות יהיו נמוכים. מה עושים עם זה? לשקד הפתרונים.

    4. שקד כמו חברי הכנסת כולם לא מתיחסת כלל לפיל הלבן הענק שעומד באמצע אולם המליאה- מה קורה בגירושים על רקע אלימות במשפחה? למה אישה מוכה צריכה להתרועע יום יום בקשר עם הפוגע בה כדי להתחשבן על כסף והוצאות הילדים?

    עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, ואלימות | צילום איליה מלינקוב | קורבן | זכויות נשים בעבודה, Haaretz, haaretz, nrg, maariv, מעריב, ידיעות אחרונות, Globs, גלובס, אונס ילדים, נפגעי פשיעה, נפגעי פשיעה חמורה, נפגעי עבירות פליליות, , אלימות בתוך המשפחה,
    עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, ואלימות נגד נשים | צילום איליה מלינקוב

    כל אינטרקציה בין אם מוכה לגרוש אלים מחייב מודל הסדרי ראיה ומזונות שונים כך שיתאפשר לקורבנות עבירת אלימות במשפחה הסדרי תשלום ללא מגע עם הפוגע ללא התדינות עמו-יש לאפשר קיום מודל ללא מזונות כלל בתמורה להרחקה לצמיתות של הורה אלים מילדיו ומגרושו/תו.

    שקד לא נתנה דעתה לקבוצה הגדולה בציבור של ילדים נפגעי גילוי עריות אלימות ומאמהות מוכות וכמעט רצוחות שבתי המשפט מאלצים אותם להסדרי ראיה עם הפוגע .

    השרה שקד מכירה את סעיף 6 בחוק זכויות נפגעי
    עבירה המקנה צו הרחקה קבוע של הפוגע מקורבנותיו ולא אוכפת אותו בבתי משפט למשפחה דווקא על ציבור נפגעי עבירה המוחלשים ביותר בחברה-בנות זוג וילדים.

    ההגנה שהמדינה נותנת לפי חוק לכלל נפגעי עבירת אלימות נמנעת שיטתית סדרתית מנפגעי עבירת אלימות במשפחה

    וזה עוד כלום לנוכח סירוב גורף של בתי המשפט למשפחה מהזכות להרחקת הורה פוגע אלים.

    גרושה פרודה שעברה אלימות מהפרוד מחוייבת כל חייה לרוץ כל 3 חודשים לבית משפט לקבל צו הגנה והרחקה הליך שבו היא נאלצת לפגוש את הפוגע ולהתעמת איתו באולם!!

    תגיות: בית משפט למשפחה, הסכמי גירושין, הסכמי מזונות, שרת המשפטים איילת שקד, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אלימות נגד נשים, ייצוג נשים, נפגעות תקיפה מינית, אלימות מגדרית, אלימות נגד נשים

    תגיות: טובת הילד, צו הגנה, צו הרחקה, אלימות בתוך המשפחה, עורך דין, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, נפגעי עבירות מין במשפחה, רצח במשפחה.
    מישהו הכניס לראש המערכת הנחת יסוד מטופשת שטובת הילד היא להתרועע קבוע עם ההורה האלים כי זה בסדר.

    שמעתי השבוע דיינים בבית דין רבני שמודעים
    לחקירה פלילית נגד הגרוש בחשד לגילוי עריות עם בנותיו וקיימו דיון מפולפל :״מה גובר על מה? טובת הילד או חובת כיבוד אב?״
    למה הסדרי ראייה אם יש חשש לגילוי עריות? מה קורה למזונות במצב כזה?

    כשהאלימות היא בתוך המשפחה האם נכון לכפות הסדרי ראייה ?
    התעלמות הצעת החוק למזונות ממקרים של גירושין על רקע אלימות היא רשלנות.

    בישראל אלפי נשים נפגעות אלימות כלכלית- הסדרי המזונות המוצעים הם פשוט עוד דרך חדשה להתעלל בגרושה ובילדים- הפעם באישור שופט.

    רק לאחרונה סגרתי תיק בו בית משפט אישר הסדר שהאב מנתק כל קשר עם הילדים בתמורה לויתור האם על מזונות מלאים.

    לא כולם כאלה אבל יש גם כאלה שהיו מוכנים לא לשלם מזונות ופשוט להעלם מהשטח ולאפשר לאישה ולילדים לשקם עצמם ללא נוכחותו האלימה.

    לא ניתן להעביר חקיקה בעניין כסף משפחתי בלי לכלול התיחסות לכל המצבים המשפחתיים הללו.

    גירושין רבים קורים בשל אלימות והתעללות- אסור לאפשר לצד המתעלל לעשות שימוש בשוט בתי המשפט כעוד סוג של אלימות חדשה. וזה נכון לגברים ונשים כאחד.