עו"ד רוני אלוני סדובניק / משרד עורכות דין / ייצוג נפגעות תקיפה מינית, נפגעות אונס
מרכזים לאבחון ולטיפול בנפגעי תקיפה מינית בבתי החולים, ובהם "חדרים אקוטיים". נמצאים בבית החולים לגליל מערבי בנהריה, בפוריה בטבריה, בבני ציון בחיפה, בהדסה עין כרם בירושלים, בוולפסון בחולון ובסורוקה בבאר שבע. מרכז שפעל בבית החולים לניאדו בנתניה נסגר לפני שנה בשל חוסר תקציב. במרכזי הטראומה האלה נמצאים גינקולוגים, כירורגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואחיות מוסמכות. כל אחד מאנשי הצוות במרכז צריך לעבור הכשרה כדי לתת מענה לנפגעים. הנפגעת זכאית לקבל שם סיוע מעובדת סוציאלית, להיבדק על ידי אחות ולקבל טיפול מגינקולוג או גינקולוגית, כולל טיפול למניעת היריון. במרכזים נמצא ציוד לטיפול ולאבחון – החל מרשמקול וזכוכית מגדלת ועד תרופות וערכות לבדיקות גינקולוגיות. בחלק מהם ניתן לאסוף ראיות משפטיות באמצעות "ערכת אונס", אשר אמורה לשמש את הנפגעת בהגשת תלונה במשטרה ולחסוך ממנה להגיע לתחנת המשטרה. כל ערכה מכילה מבחנות לבדיקת זרע, רוק ושערות. אלא שכיום בבתי החולים שומרים את הראיות רק עד שלושה חודשים מרגע הגעת הנפגעת. לאחר מכן, אם לא החל הליך פלילי, הן מושלכות לפח, והסיכוי להוכיח כי בוצע אונס פוחת באופן משמעותי.
ממצאי דו"ח ראשון מסוגו חושפים כי שליש עד מחצית מהמאושפזים והמטופלים במרפאות בריאות הנפש ובבתי החולים הפסיכיאטריים ברחבי הארץ חוו פגיעה מינית בילדות או בבגרות. עם זאת, שירותי בריאות הנפש לא ערוכים באופן מספק למתן מענה לפגיעה מסוג זה. בנוסף, יש דיווחים פרטניים על פגיעות מיניות במהלך האשפוז, אך למשרד הבריאות אין נתונים בנושא, ובעבר דיווח לכנסת כי ידוע לו על חמישה מקרים כאלה בלבד.
