לציבור החרדי אין בעיה להבעיר את הרחובות בכל מקרה של הפרת סטטוס קוו. זה קרה במאבק על התחבורה הציבורית בשבת, כשהם התבקשו לחלוק בנטל ובעיקר בעניינים של חופה וגירושין. אז למה הפעם הם החליטו לשתוק? עו"ד רוני אלוני-סדובניק מסבירה
כתבה מאמר : עו״ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 25/07/17 07:45
בשבוע שעבר בית המשפט העליון שינה את הסטטוס קוו המשפטי שהיה נהוג עד היום, לפיו הוא יכבד את בהלכות היסוד הדתיות עליהן מושתתים בתי הדין הרבניים. בצעד אמיץ וחריג, בית המשפט העליון קבע כי הזכות ההלכתית האוטומטית של האישה למזונות ילדיה, איננה יכולה להתקיים יותר והיא מבוטלת לאור היותנו חיים בקדמה מודרנית בה לעתים נשים מרווחיות כמו בני זוגן ובמקרים בודדים אף יותר מהם. העליון נימק את החלטתו הדרמטית בכך שצודק יהיה לבטל את ההלכה הדתית המיושנת ולהתאימה לעידן השוויון בין המינים.
מגורשת, מגורשת, – אבל מזונות תשלמי
כבוד השופט העליון נועם סולברג הדגיש בפסק הדין החדש כי הדרך לשוויון אמיתי בכל הקשור לגירושין עוד רחוקה מאוד – מאחר שהגבר הוא עדיין הגורם היחידי שיכול לאפשר מתן גט לאשתו. "על פי ההלכה היהודית נתון הגט בידיו של האיש. ברצותו יתן, ברצותו יסרב. אף על פי כן אין בכך כדי להצדיק חלוקה בלתי שוויות של חובת תשלום מזונות".
שוויון מגדרי | עו"ד רוני אלוני סדובניק | הסכמי מזונות | הסכם ממון | נישואין | גרושין
במילים אחרות, עולה מבין שורות פסק הדין החדש כקול חליל הפיקולו העדין, מנגינה משפטית חדשה האומרת כי במאה העשרים ואחת אין מקום למערכת משפט בו עדותה של אישה פחותה במשקלה מעדותו של גבר, אין מקום להליך משפטי מטורלל של חליצת נעליים, השלכת גרביים, יריקות או הטחת ספרים וחפצים בבעלי הדין.
באופן לא צפוי, הממסד הרבני, מועצת גדולי התורה, העסקנים החרדים והדיינים בבתי הדין שנוהגים להבעיר את הרחובות בעצרות מחאה חריפות בכל פעם שניכרת סטייה קלה מהסטטוס קוו בין דת ומדינה – בחרו הפעם בשתיקה רועמת. זאת כמובן בגלל שמדובר בהפרת סטטוס קוו שמאפשר לפגוע בנשים ועוזר מאוד לגברים. בעולם משחקי פוקר השולחן קוראים לזה: "לחשוף את הבלוף של היריב" – וכך עשה בית המשפט העליון לממסד הרבני, חשף את הבלוף שלו.
הרי אם דין ההלכה כל כך נוקשה ואין להתאימו לעידן המודרני כפי שטוענים הדיינים הרבנים, כיצד הם שותקים כשהלכת יסוד דתית מתבטלת בידי ערכאה חילונית? אז זהו, ששתיקתם של ראשי הממסד הדתי מוכיחה כי לא שימור המסורת עומד מול עיניהם, אלא שימור מעמדה הנחות של האישה בפני ערכאות שיפוט.
בעידן הדמוקרטי אין מקום עוד לחרמות, קללות, טקסי פולסא דנורא וכיוצא בזה תפיסות מגדריות המתאימות לימי הביניים. וכמובן שאין עוד מקום למערכת דינים המסרבת להכיר בהסכמי קדם-נישואין הכוללים התרת נישואין וקידושין שיכולים לסייע לאישה להשתחרר מנישואין כמו שלגבר מותר.
אין עוד מקום למערכת משפט גברית לחלוטין המסרבת כעקרון לשלב בין שופטיה גם נשים וכזו המושתת על דין בן 5000 שנים מחד ועל פסיקות חשוכות של רבנים שחיו לפני 400 או 500 שנים. כמו הפסיקה כי אישה המתמודדת עם בעל אלים לא תקבל גט אלא אם תסכים לציית לצו "שלום בית" עם התוקף, לדוגמה. כלומר, גם אם הבעל מסכן את חייה – היא לא יכולה לכפות עליו גט אם הוא לא מסכים לכך. לעומת זאת במקרה הפוך – גבר כן רשאי לגרש את אשתו גם היא מתנגדת לכך.
עד היום, הזכות האוטומטית למזונות ילדים הייתה היתרון היחידי שנשים "זכו" בו בהליך המשפט הדתי ועל כן, לא מפתיע שדווקא הפרת הסטטוס קוו המשפטי הזה עבר בשקט וללא כל הפגנה חרדית. שום כיכר לא התמלאה בזעקות "גוועלד", שום עצרת רבנים לא התקיימה ואף מפלגה חרדית לא איימה לפרק את הקואליציה.
הלוחשת לשרה שקד- אולי שמישהו ילחש לשרת המשפטים (אותה אני מעריכה) שקד,
כמה תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה לפני שמבססים חלוקת המזונות על בסיס שכר ההורים:
1. גובה שכרו של גבר-אישה איננו קבוע כפי שהיה בעבר, כיום משתנה שכרם עובדים שכירים / עצמאים חדשות לבקרים, אדם מפוטר, או נופל למשכב, או פותח עסק חדש, שכר האם משתנה אף הוא, פיטורים, הריון קשה שמאלץ להוריד שעות, צרכי הילדים- מה שהיה בעניין שכר קבוע כבר נעלם מהעולם.
התוצאה של חוק שקד תהייה שהסכמי גירושין שבוססו על מצג שכר בזמן נתון יפתחו חדשות לבקרים בהליכים מתישים חוזרים ונשנים בבתי המשפט למשפחה.
וזה מה שקורה כבר עכשיו. היה הסכם? סגרו עניין? יש סטמפה של בית משפט? אפשר לברך הגומל?
ממש לא! אותם זוגות גרושים מגיעים כל הזמן שוב ושוב לבתי המשפט בטענות שהשכר השתנה וצריך לפתוח מחדש את כל הסכם המזונות.
שרת המשפטים שכחה שהיא אחראית גם על בעיית העומס המוטל על בתי המשפט, אם ברצונה למסד הסכמי מזונות על שכר הורה בנקודת זמן- עליה לוודא שזה סופי ואין לבא כל שני וחמישי לדרוש ״בקשה ליישוב סכסוך בשל שינוי בהכנסות״ המחייב ביטול ההסכם למזונות.
התא המשפחתי ובעיקר הילדים צריכים יציבות.
2. האשליה כאילו ההורים יתחלקו בינהם בהוצאות השונות חוגים/ ביגוד/ בית ספר, טיפולי שיניים וכד׳- זה כבר עכשיו מתכון למריבות יומיומיות בין הגרושים- עוד כלי של שליטה והתנכלות בידי הצדדים כדי להציק לגרוש/ה .
לכן לדעתי צריך לקבוע ״פיקס פרייס״ בלי תשלומי חצאים ולהפחית קשר בין הצדדים למינימום בנושאי כסף.
3. שקד לא מתיחסת כלל בהצעתה למצב השכיח בו בן הזוג שיוזם את הגירושין, מתחיל
מהלך של הסתרת הכנסותיו האמיתיות, עובדים בשחור, הכל כדי שהמזונות יהיו נמוכים. מה עושים עם זה? לשקד הפתרונים.
4. שקד כמו חברי הכנסת כולם לא מתיחסת כלל לפיל הלבן הענק שעומד באמצע אולם המליאה- מה קורה בגירושים על רקע אלימות במשפחה? למה אישה מוכה צריכה להתרועע יום יום בקשר עם הפוגע בה כדי להתחשבן על כסף והוצאות הילדים?
עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, ואלימות נגד נשים | צילום איליה מלינקוב
כל אינטרקציה בין אם מוכה לגרוש אלים מחייב מודל הסדרי ראיה ומזונות שונים כך שיתאפשר לקורבנות עבירת אלימות במשפחה הסדרי תשלום ללא מגע עם הפוגע ללא התדינות עמו-יש לאפשר קיום מודל ללא מזונות כלל בתמורה להרחקה לצמיתות של הורה אלים מילדיו ומגרושו/תו.
שקד לא נתנה דעתה לקבוצה הגדולה בציבור של ילדים נפגעי גילוי עריות אלימות ומאמהות מוכות וכמעט רצוחות שבתי המשפט מאלצים אותם להסדרי ראיה עם הפוגע .
השרה שקד מכירה את סעיף 6 בחוק זכויות נפגעי
עבירה המקנה צו הרחקה קבוע של הפוגע מקורבנותיו ולא אוכפת אותו בבתי משפט למשפחה דווקא על ציבור נפגעי עבירה המוחלשים ביותר בחברה-בנות זוג וילדים.
ההגנה שהמדינה נותנת לפי חוק לכלל נפגעי עבירת אלימות נמנעת שיטתית סדרתית מנפגעי עבירת אלימות במשפחה
וזה עוד כלום לנוכח סירוב גורף של בתי המשפט למשפחה מהזכות להרחקת הורה פוגע אלים.
גרושה פרודה שעברה אלימות מהפרוד מחוייבת כל חייה לרוץ כל 3 חודשים לבית משפט לקבל צו הגנה והרחקה הליך שבו היא נאלצת לפגוש את הפוגע ולהתעמת איתו באולם!!
תגיות: בית משפט למשפחה, הסכמי גירושין, הסכמי מזונות, שרת המשפטים איילת שקד, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אלימות נגד נשים, ייצוג נשים, נפגעות תקיפה מינית, אלימות מגדרית, אלימות נגד נשים
תגיות: טובת הילד, צו הגנה, צו הרחקה, אלימות בתוך המשפחה, עורך דין, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, נפגעי עבירות מין במשפחה, רצח במשפחה.
מישהו הכניס לראש המערכת הנחת יסוד מטופשת שטובת הילד היא להתרועע קבוע עם ההורה האלים כי זה בסדר.
שמעתי השבוע דיינים בבית דין רבני שמודעים
לחקירה פלילית נגד הגרוש בחשד לגילוי עריות עם בנותיו וקיימו דיון מפולפל :״מה גובר על מה? טובת הילד או חובת כיבוד אב?״
למה הסדרי ראייה אם יש חשש לגילוי עריות? מה קורה למזונות במצב כזה?
כשהאלימות היא בתוך המשפחה האם נכון לכפות הסדרי ראייה ?
התעלמות הצעת החוק למזונות ממקרים של גירושין על רקע אלימות היא רשלנות.
בישראל אלפי נשים נפגעות אלימות כלכלית- הסדרי המזונות המוצעים הם פשוט עוד דרך חדשה להתעלל בגרושה ובילדים- הפעם באישור שופט.
רק לאחרונה סגרתי תיק בו בית משפט אישר הסדר שהאב מנתק כל קשר עם הילדים בתמורה לויתור האם על מזונות מלאים.
לא כולם כאלה אבל יש גם כאלה שהיו מוכנים לא לשלם מזונות ופשוט להעלם מהשטח ולאפשר לאישה ולילדים לשקם עצמם ללא נוכחותו האלימה.
לא ניתן להעביר חקיקה בעניין כסף משפחתי בלי לכלול התיחסות לכל המצבים המשפחתיים הללו.
גירושין רבים קורים בשל אלימות והתעללות- אסור לאפשר לצד המתעלל לעשות שימוש בשוט בתי המשפט כעוד סוג של אלימות חדשה. וזה נכון לגברים ונשים כאחד.
