חיילת התאבדה 10 ימים לאחר שהתלוננה על אונס |

תקיפה מינית | ועל פי החשד לא קיבלה מצה"ל טיפול נפשי ראוי •

יום לפני מותה אושפזה ב- בית חולים לאחר ניסיון התאבדות כושל, משם שוחררה ללא שום ליווי או הגבלת גישה לנשק • נכנסה לחדר של מפקד ירתה בעצמה כדור בחזה שהרג אותה במקום • דובר צה"ל: "מתנהלת חקירה בנושא, לא נוכל להתייחס לטענות

Source: N12 – דיווח: חיילת שמה קץ לחייה אחרי שהתלוננה על אונס

מאמר מאקו – כתבה עו"ד רוני אלוני סדובניק: המחאה האמיתית היא להישאר בחיים לא שותקות! לא נחמדות! לא מתאבדות!

#לאמתאבדות
#נלחמות
מאמר שכתבתי במאקו
"אקט המחאה האולטימטיבי הוא להישאר בחיים"

אחת מכל חמש ילדות ואחד מכל עשרה בנים עוברים ניצול מיני עד גיל 12. הממשלה יודעת במה מדובר, אבל במלחמה של נערה אחת פצועה מול אדם מבוגר ובעל אמצעים, די ברור מי הולך להפסיד. עו"ד רוני אלוני סדובניק, נפרדת מאביגיל לביא ז"ל ומשמיעה את קולם של מי שנאלצו לקבור את הילדות – ואת עצמם

עו"ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 28/06/17 10:43

<

"נפגעות (אונס) מתות בסתר"
גופתה של דניאלה נמצאה השבוע בגן לוינסקי בתל אביב. קורבן האונס הקבוצתי, שהושפלה בשנית בין כותלי בית המשפט, לא הצליחה להתגבר על הטראומה ועל האשמת הקורבן שחוותה.
בליל שבת האחרון, בקור מקפיא עצמות, נמצאה בגינת לוינסקי בדרום תל אביב, גופתה של דניאלה, בקושי בת 21. לפני ארבע שנים, יצאה דניאלה עם חברתה הטובה מיכל, לבילוי יום שישי בעיר הגדולה תל אביב. שתי מתבגרות סקרניות ונאיביות בנות 17 שרצו לחוות את העולם של הגדולים.

כל הלילה הן טיילו בין פיצוציה לפיצוציה, שנוררו כוסות אלכוהול ונייס גאי, עד שהיו שיכורות כהוגן. בשעות הקטנות של בין חושך לאור, השעות בהן קשה להבחין בין תן ושועל, הן התהלכו להן ברחוב אלנבי, מחפשות מנוח לרגלן. הדלת של מועדון אלנבי 44 נפתחה, ואת כל הזוועה שהתרחשה שם, בפנים ובחוץ, תיעדו מצלמות האבטחה.

הווידאו מספר בלי קול: אחרוניי המבלים כבר הלכו, והשומר קורא להן להיכנס. מיכל מושכת את שרוולה של דניאלה, לא, בואי נלך, כן, לא, ואז הן נכנסות. המצלמה מתעדת אותן מתיישבות שיכורות בבר. העובדים במקום רואים שהן מסטוליות לגמרי ובכל זאת – משקים אותן בעוד ועוד כוסות, מקהים עד תום את כושר ההתנגדות שלהן עד שהן מאבדות הכרה. המצלמות מתעדות את דניאלה שרועה מעולפת על ספה, ועובדי המקום אונסים אותה.
אחרי שהאונס הקבוצתי נגמר, עובדי המועדון פשוט גוררים את שתי הנערות החוצה ומשליכים את גופותיהן חצי עירומות על המדרכה. עוברי אורח משכימי קום רואים אותן ומזעיקים את המשטרה. אין מילים בשפת אנוש לתאר מה עוללו לדניאלה ומיכל כשהן מעולפות, ואם לא היו מצלמות אבטחה – לא היה גם כתב אישום.

"למה לבשת חזיה מנומרת?"
מאז האונס אושפזה דניאלה במצב קשה במחלקה פסיכיאטרית, אך הייתה נחושה להגיע להעיד בבית המשפט. מה שהיא לא ידעה הוא שבמשפט – לכל אחד מהנאשמים שאנסו אותה יש סניגור, וכל סניגור כזה רוצה להראות ללקוח שלו שהוא עובד קשה כדי להוכיח שהנערות הללו הן שקרניות. כן, ככה זה בהליך בעבירות מין, המתלוננת היא בחזקת שקרנית עד שיוכח אחרת – והנאשמים חפים מפשע עד שיוכח אחרת.

בתהום הפעורה שבין חזקה לחזקה, שם נופלות הנפגעות, קורבן לאונס שני. מוצגות בפניהן שאלות שמעמיקות את הכאב, שמציפות עוד יותר את הטראומה. את דניאלה זימנו לחקירה הנגדית מתוך האשפוז הפסיכאטרי, אבל זה לא מנע מהסניגורים לחקור אותה במשך יום שלם כאילו היא אוייב העם. היא יצאה משם בחזרה למחלקה הפסיכיאטרית מרוסקת, היא רצתה להתאבד.

זה היה השלב שבו הוריהן של הנערות שכרו את שירותיי. בתחילה סברו המשפחות, כמו כולם, שהפרקליטות היא המלווה והמייצגת את נפגעות העבירה, אבל כשראו במה הדברים אמורים, ושהמדינה מייצגת רק את המדינה ולא אותן, הם הבינו שהן חייבות לקחת יצוג משפטי צמוד.
מאחר ששלושה סנגורים חקרו אותן, דניאלה אולצה להגיע ולחזור שוב כדי להמשיך את עדותה. צריך להבין, בעת מתן עדות בעבירות מין, יש התעלמות מוחלטת ממצבן הנפשי של הנפגעות. הן נראות בסדר – אבל הן לא. ואז מתנהל מתחת לאפו של השופט תהליך האשמת קורבן מביש: למה לבשת חזיה מנומרת באותו ערב? למה הלכת לשם בכלל? למה שתית כל כך הרבה? למה שמת אודם בצבע אדום כזה?

שתי הנערות יצאו מההליך הפלילי שבורות לרסיסים. השופטים באמת עשו מאמץ כביר לנסות לשמור על כבודן של השתיים במהלך המשפט, אך מלכת המשפט, אותה זכות החפות, משעבדת לרגליה מוסכמות אנוש בסיסיות עד שקשה לשפוט מה יותר חמור: לפגום בזכויות הנאשם או לפגוע בזכויות קורבן העבירה?

"חייבים להגן על נפגעות עבירות המין" "טיפול בנפגעות תקיפה מינית" "טיפול בנפגעות אונס"
דניאלה מעולם לא חזרה לעצמה מאז אותו הליך הפלילי, מצבה הנפשי הלך והדרדר והיא נעה ונדה בעולם כמת-חי, מבקשת נפשה למות.
לא כל נפגעות האונס מתאבדות, אך רבות שוקעות למוות איטי בעינויי נפש מתמשכים, תהליכי הרס והשמדה עצמית. את דניאלה שלנו, כחולת העיניים שמבטה לא ירפה ממני לעולם, אף אחד לא ישכנע שרצח הוא עבירה חמורה יותר מאונס. זה פשוט רצח מסוג אחר. דניאלה נפלה חלל לתופעת השתקת הקורבן והאשמת הקורבן. תופעה שפנים רבות לה וכולן עצובות ובודדות.
גופתה של דניאלה נמצאה בגינת לוינסקי ליד רחוב הגדוד העברי ללא רוח חיים בלילה קפואאא, שבו כולנו היינו עם משפחותינו בבתים חמים ונעימים, באותם רגעים שבין קודש לחול נפטרה מרוע מעולם. דניאלה ילדה יפה שלי. מתי כבר יבינו שאונס זה רצח איטי ובעינויים?

גופתה נמצאה אמש ללא רוח חיים בלילה קפוא ברחוב צדדי בדרום תל אביב. נפטרה מרוע מעולם. דניאלה ילדה יפה שלי. מתי כבר יבינו? אונס הוא רצח, בעינויים.