תגית: ילדים

  • עו״ד רוני אלוני־סדובניק מתריעה: פגיעה מינית בטיפול רפואי (רופא) הפרה עמוקה של האמון

    עו״ד רוני אלוני־סדובניק מתריעה: פגיעה מינית בטיפול רפואי (רופא) הפרה עמוקה של האמון

    גזר הדין בפרשת פרופ׳ אריה לוין מציב במרכז את ביטחונן של מטופלות ואת ההגנה על ילדות וקטינות. לצד הענישה, חשוב להכיר את האפשרות לקבל ליווי, לשמור תיעוד ולבחון את הזכויות האישיות של כל נפגעת.

    פרשת אריה לוין: גזר דין לאחר הרשעה

    לפי הדיווח בחדשות 13, נגזרו שש שנות מאסר בפועל על פרופ׳ אריה לוין, גסטרואנטרולוג ילדים ולשעבר מנהל יחידה בבית החולים וולפסון. לוין הורשע באונס אימו של מטופל ובעבירות מין בשתי מטופלות קטינות.

    על פי הפרסום, ההרשעה באה בעקבות הודאה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על העונש. עוד דווח כי לוין הפקיד 750 אלף ש״ח לפיצוי הנפגעות ורישיונו לעסוק ברפואה בוטל לצמיתות. הפרקליטות ביקשה 13 שנות מאסר והביעה ביקורת על העונש שנגזר.

    מדובר בהרשעה ובגזר דין, ולא בחשד או בכתב אישום בלבד. הכתבה אינה מספקת מידע על ערעור או על הפיכת פסק הדין לחלוט, ולכן אין להסיק ממנה שההליך הסתיים סופית.

    חדר טיפול רפואי עם מסכת ודלת פתוחה — איור בנושא אמון וביטחון בטיפול
    איור להמחשה בלבד; אינו מציג מקום או אדם הקשורים לפרשה.

    כש רופא, מטפל, שאמורים לסמוך עליו מנצל את האמון, פוגע מינית

    חדר טיפול הוא מקום שבו אנשים מבקשים עזרה, לעיתים מתוך דאגה עמוקה לבריאותם או לבריאות ילדיהם. למטפל יש ידע מקצועי, מעמד וגישה למידע אישי. הפער הזה מחייב גבולות ברורים וכבוד למטופלת בכל שלב.

    פגיעה מינית במסגרת טיפול מעוררת שאלות החורגות מן המעשה עצמו: כיצד נשמרת תחושת הביטחון? כיצד מתקבלת תלונה? ולמי יכולה לפנות מטופלת שמתקשה להבין אם מה שאירע היה חלק מבדיקה או חציית גבול?

    מטופלת אינה צריכה להכריע לבדה מהי ההגדרה המשפטית של האירוע כדי לבקש עזרה. אפשר לתאר את מה שאירע במילים פשוטות, לקבל תמיכה ולברר את האפשרויות. אין צורך להפוך את ההתלבטות למבחן שהנפגעת נדרשת לעבור לפני שיקשיבו לה.

    ילדים, ילדות והורים: לא להשאיר את הבירור למשפחה לבדה

    כאשר ילדה או ילד משתפים בחוויה מטרידה מטיפול, חשוב לפנות להם מקום לדבר ולהימנע מהטלת אשמה. ההורה אינו צריך להחליט באותו רגע איזו עבירה התרחשה; המטרה הראשונית היא להבין מה נחוץ לילד או לילדה כדי להיות בטוחים ולקבל סיוע מתאים.

    ליווי משפטי של קטינים נפגעי עבירה מחייב רגישות לגיל, לפרטיות ולקשר עם המשפחה. באתר המשרד ניתן לקרוא על ייצוג קטינות וקטינים נפגעי עבירה ועל התמיכה המשפטית בילדים ובילדות שנפגעו.

    כדאי להגיע לפגישת ייעוץ |

    • תיאור אישי: מה זכור מן האירוע, היכן התרחש ומי נכח. אפשר לציין במפורש מה אינו זכור או אינו ודאי.
    • מסמכים קיימים: סיכומי ביקור, הפניות, אישורי תורים והתכתבויות רלוונטיות, ככל שהם ברשותכם.
    • שאלות ודאגות: חשש מחשיפה, המשך טיפול רפואי, פנייה למשטרה או הצורך בליווי לאורך ההליך.

    אין צורך להמתין עד שכל החומר יהיה בידיכם כדי לקבוע התייעצות (פגישת ייעוץ) . מטרת הפגישה היא לעשות סדר גם כאשר התמונה עדיין חלקית. מידע נוסף זמין בעמוד הגשת תלונה במשטרה.

    ענישה, פיצוי והצרכים של הנפגעת

    תקופת המאסר היא חלק מרכזי מן ההליך הפלילי, אך היא אינה מתארת את מלוא צורכי הנפגעת. בפגישת ייעוץ ניתן לברר גם את משמעות הפיצוי שנפסק או שולם, ואת האפשרות לבחון תביעה אזרחית בעקבות תקיפה מינית בהתאם לנסיבות, למסמכים ולדין החל.

    אין להסיק מן הסכום שפורסם בפרשה מהו הפיצוי המתאים במקרה אחר, או אילו זכויות נוספות עומדות לנפגעות בתיק זה. שאלות אלה דורשות עיון פרטני בהסדר ובמסמכי ההליך.

    שאלות נפוצות

    האם הסדר הטיעון קבע את תקופת המאסר?

    לפי חדשות 13, ההסדר בפרשה זו לא כלל הסכמה על העונש. חשוב להבחין בין הסכמה על כתב האישום והודאה לבין הסכמה עונשית.

    האם אפשר להתייעץ (להגיע לפגישת ייעוץ) גם כשלא בטוחים כיצד להגדיר את הפגיעה?

    כן. אפשר לפנות עם תיאור האירוע והשאלות שהוא מעורר, בלי לקבוע מראש את סיווגו המשפטי.

    ליווי משפטי לנפגעות ולנפגעי עבירות מין

    משרד עורכות הדין אלוני־סדובניק, בהובלת עו״ד רוני אלוני־סדובניק, עוסק בייצוג נפגעות ונפגעי עבירה, לרבות ילדים וילדות. ניתן לפנות לצורך בירור אפשרויות ליווי בהליך הפלילי ובחינת תביעה אזרחית, תוך התאמה לנסיבות ולצרכים האישיים.

    לתיאום פנייה למשרד: 03-5280926.

    המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. תיאור הפרשה מבוסס על הפרסום המקושר; אין כאן קביעה בדבר אחריותו של מוסד רפואי או בדבר הליכים שלא נזכרו במקור.

    מקור: חדשות 13 — הדיווח על גזר הדין בפרשת פרופ׳ אריה לוין, מאת אלי סניור והדר גיל־עד.

    תגיות ומילות מפתח: תקיפה מינית, פגיעה מינית, עבירות מין, פגיעה מינית בטיפול רפואי, פגיעה מינית בילדים, פגיעה מינית בילדות, נפגעות עבירה, זכויות נפגעי עבירה, ליווי נפגעות עבירות מין, עורך דין תקיפה מינית, עורכת דין עבירות מין, עו״ד רוני אלוני־סדובניק, רוני אלוני סדובניק, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, אלוני־סדובניק עורכות דין, ייצוג נפגעי עבירה, ייצוג נפגעות עבירה, הגשת תלונה במשטרה, תביעה אזרחית בעקבות תקיפה מינית, פיצויים לנפגעות תקיפה מינית, נזיקין, פיצויים, הורים, ילדים, ילדות, אריה לוין, גזר דין.

  • עו״ד רוני אלוני־סדובניק מתריעה: פגיעה מינית בישיבה עלולה להישאר מוסתרת שנים — עובדיה כהן שובר שתיקה

    עו״ד רוני אלוני־סדובניק מתריעה: פגיעה מינית בישיבה עלולה להישאר מוסתרת שנים — עובדיה כהן שובר שתיקה

    עובדיה כהן, נכדו של הרב עובדיה יוסף, סיפר לראשונה כי בהיותו בן 14 עבר, לדבריו, פגיעה מינית ממושכת בישיבה בירושלים שבה למד. חשיפתו ממחישה עד כמה תקיפה מינית של ילדים ונערים עלולה להישאר סמויה במשך שנים — במיוחד כאשר האדם שלפי הנטען פגע הוא בעל סמכות חינוכית או דתית.

    בריאיון להסכת „איך לעשות דברים” עם שיר ראובן בכאן הסכתים, תיאר כהן כיצד המשגיח בישיבה יצר עמו בהדרגה קשר אישי, ניהל איתו שיחות ארוכות ושאל אותו שאלות מיניות חודרניות. כהן סיפר גם על זיכרונות חלקיים, על תחושתו כי היה מטושטש ועל תמונות וזיכרונות שממשיכים לעלות בו.

    את החלטתו לדבר בפומבי הסביר כהן ברצונו „להעביר את הבושה צד”, להפסיק להסתתר ולהעניק כוח ותקווה לנפגעות ולנפגעים אחרים.

    חשוב להדגיש: מדובר בעדותו האישית של עובדיה כהן. בפרסום של כאן לא נמסר על הרשעה, כתב אישום או קביעה שיפוטית ביחס לאדם שלדבריו פגע בו. לכן יש להבחין בין תיאור החוויה שמסר כהן לבין עובדות שנקבעו בהליך משפטי.

    עו״ד רוני אלוני־סדובניק: פגיעה מינית במסגרת דתית עלולה להיות מוסתרת מאחורי סמכות ואמון

    עו״ד רוני אלוני־סדובניק, מייצגת נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ועבירות מין
    עו״ד רוני אלוני־סדובניק

    ישיבה, בית ספר, פנימייה וכל מוסד חינוכי אחר אמורים להעניק לילדים ולנערים סביבה בטוחה. כאשר הפגיעה המינית נעשית, לפי הנטען, בידי משגיח, מורה, מדריך או אדם אחר המחזיק בסמכות, עלול להתקיים פער כוחות משמעותי המקשה על הילד לזהות את המתרחש, להתנגד לו או לספר עליו.

    דמות חינוכית או דתית עשויה להיתפס בעיני ילד או נער כאדם שמותר לסמוך עליו ושיש לציית לו. אדם פוגע עלול לנצל את האמון, הסמכות והתלות כדי ליצור קרבה הדרגתית, לבחון גבולות, לשאול שאלות אינטימיות, לבודד את הילד ולגרום לו להרגיש שהוא עצמו אחראי למתרחש.

    לעיתים הקשר הפוגעני נבנה בהדרגה. הילד או הנער אינם תמיד מסוגלים לזהות בזמן אמת כי מדובר בפגיעה מינית, וההבנה המלאה עשויה להתגבש רק בחלוף שנים.

    מדוע נפגעות ונפגעי תקיפה מינית עשויים לחשוף את הפגיעה רק לאחר שנים?

    אנשים שחוו פגיעה מינית בילדות אינם תמיד זוכרים את האירועים כרצף מלא וברור. חלקם מתארים זיכרונות מקוטעים, תחושות גוף, תמונות קצרות או „פלאשים” העולים בתקופות שונות בחיים.

    זיכרון חלקי אינו מאפשר לבדו לקבוע מה התרחש, אך גם אינו מצדיק ביטול או זלזול בחוויה שמוסר הנפגע. במקרים כאלה חשוב להקשיב ברגישות, להימנע מחקירה עצמאית או משאלות מכוונות ולפנות לאנשי טיפול ומשפט בעלי ניסיון בתחום.

    חשיפה מאוחרת של תקיפה מינית יכולה להיות מלווה בבושה, בלבול, אשמה עצמית וחשש מתגובת המשפחה או הקהילה. כאשר מדובר בחברה דתית או חרדית, הנפגע עלול לחשוש גם מפגיעה במעמדו, במשפחתו וביחס הקהילה אליו.

    האחריות למעשה אינה של הילד או הנער שנפגע. הבושה אינה צריכה להיות מוטלת על נפגעות ונפגעי הפגיעה המינית.

    גם ילדים, נערים וגברים עלולים לעבור תקיפה מינית

    השיח הציבורי על עבירות מין מתמקד לא פעם בנשים ובילדות, אך גם ילדים, נערים וגברים נפגעים מתקיפה מינית. הם עלולים להתקשות במיוחד לספר על הפגיעה בשל תפיסות חברתיות שגויות בנוגע לגבריות, כוח וחולשה.

    החשיפה של עובדיה כהן עשויה לסייע בהרחבת השיח על גברים נפגעי תקיפה מינית ועל הצורך להעמיד לרשותם טיפול, תמיכה וליווי משפטי המותאמים לצורכיהם.

    אין דרך אחת „נכונה” להגיב לפגיעה. יש נפגעים המבקשים לפנות למשטרה, אחרים מעוניינים תחילה בטיפול או בייעוץ משפטי חסוי, ויש מי שאינם מוכנים עדיין לנקוט פעולה. חשוב לכבד את קצב ההתמודדות של כל נפגע ונפגעת.

    מה יכולים הורים ובני משפחה לעשות כשילד או אדם בוגר מספר על פגיעה מינית?

    כאשר ילד, נער או אדם בוגר מספר על פגיעה שעבר בילדותו, לתגובה הראשונית של בני המשפחה עשויה להיות חשיבות רבה:

    • להקשיב בלי להטיל ספק ובלי להאשים.
    • לא ללחוץ על הנפגע למסור מיד את כל הפרטים.
    • להימנע משאלות מכוונות ומתשאול חוזר.
    • לא להתעמת באופן עצמאי עם האדם שעליו מסופר.
    • לשמור מסמכים, הודעות, שמות ופרטים שעשויים להיות רלוונטיים.
    • לפנות לקבלת ליווי טיפולי ומשפטי מתאים.
    • כאשר מדובר בקטין או בקטינה בהווה, לבחון ללא דיחוי את חובות הדיווח ואת הפעולות הנדרשות להגנתם.

    אילו אפשרויות משפטיות אפשר לבחון לאחר פגיעה מינית בילדות?

    מי שמספר על פגיעה מינית שעבר כקטין יכול לקבל ייעוץ חסוי ולבחון את האפשרויות העומדות לרשותו. בהתאם לנסיבות, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תלונה במשטרה, את הזכויות במסגרת הליך פלילי, את כללי ההתיישנות ואת האפשרות להגשת תביעה אזרחית לפיצויים.

    כאשר הפגיעה התרחשה בישיבה, בבית ספר, בפנימייה או במוסד אחר, ניתן לעיתים לבחון גם שאלות הנוגעות לאחריות המוסד: האם היו תלונות קודמות, האם התקיימו מנגנוני פיקוח, כיצד טופלו סימני אזהרה והאם נעשו הפעולות הנדרשות להגנת התלמידים.

    אין להסיק מעצם התרחשותה הנטענת של פגיעה כי המוסד נושא בהכרח באחריות משפטית. שאלת האחריות מחייבת בדיקה פרטנית של העובדות, המסמכים והדין החל.

    ליווי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בידי עו״ד רוני אלוני־סדובניק

    עו״ד רוני אלוני־סדובניק ומשרד אלוני־סדובניק עוסקים בליווי ובייצוג משפטי של נשים וגברים שנפגעו בתקיפה מינית ובעבירות מין, לרבות מי שנפגעו בהיותם ילדים או נערים במסגרת משפחתית, חינוכית, דתית או מוסדית.

    הליווי עשוי לכלול בחינה רגישה וחסויה של נסיבות המקרה, מימוש זכויות נפגעי עבירה, ליווי בהליך הפלילי ובחינת האפשרות לנקוט הליך אזרחי במקרים המתאימים.

    אנו מוקירים את האמון שמעניקים לנו הנפגעות, הנפגעים ובני משפחותיהם. הבחירה לשתף בסיפור אישי וכואב אינה מובנת מאליה, והאמון הרב שאנו מקבלים מעניק לנו כוח להמשיך לפעול למימוש זכויותיהם בכבוד, ברגישות ובנחישות.

    מידע נוסף על פעילותה המקצועית של רוני ניתן למצוא גם בערך על רוני אלוני־סדובניק בוויקיפדיה ובערוץ YouTube של רוני אלוני־סדובניק.

    שאלות נפוצות על פגיעה מינית בישיבה או במוסד חינוכי

    האם אפשר להתלונן על פגיעה מינית שהתרחשה לפני שנים?

    לעיתים כן. שאלת ההתיישנות תלויה בגיל הנפגע בזמן האירועים, במועד החשיפה, בסוג ההליך, בזהות הגורמים המעורבים ובנסיבות נוספות. חשוב לקבל ייעוץ פרטני ולא להניח מראש כי מאוחר מדי.

    האם זיכרונות חלקיים מונעים פנייה לקבלת עזרה?

    לא. אפשר לפנות לטיפול ולייעוץ גם כאשר הזיכרון אינו מלא או מסודר. ההחלטה אם לנקוט הליך משפטי תתקבל לאחר בחינה זהירה של המידע ושל רצון הנפגע.

    האם ניתן לבחון את אחריות הישיבה או המוסד?

    במקרים המתאימים ניתן לבדוק אם המוסד ידע או היה צריך לדעת על הסיכון, כיצד פיקח על אנשי הצוות וכיצד הגיב לתלונות או לסימני אזהרה. האחריות אינה אוטומטית ונבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה.

    האם גברים שנפגעו מינית זכאים לאותן זכויות?

    זכויות נפגעי עבירה אינן מוגבלות לנשים. גם ילדים, נערים וגברים שנפגעו מינית יכולים לבחון קבלת טיפול, ליווי בהליך הפלילי והליכים משפטיים נוספים בהתאם לנסיבות.

    האם חייבים להחליט מיד אם להגיש תלונה?

    כאשר קיימת סכנה נמשכת או כשמעורבים קטינים או חסרי ישע, יש לבחון מיד את הצורך בהגנה ובדיווח. במצבים אחרים ניתן לקבל תחילה ייעוץ חסוי ולהבין את האפשרויות. לחלוף הזמן עלולה להיות משמעות ראייתית ומשפטית, ולכן מומלץ שלא לדחות את קבלת הייעוץ.


    המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם לעובדותיו ולדין החל.

    מקור: כאן – נכדו של הרב עובדיה יוסף מספר על הפגיעה המינית שלדבריו עבר בישיבה

  • כתב אישום: תושב המרכז תקף מינית את בתו במשך שנים — עו״ד רוני אלוני־סדובניק על תקיפה מינית בתוך המשפחה וזכויות הנפגעת

    כתב אישום: תושב המרכז תקף מינית את בתו במשך שנים — עו״ד רוני אלוני־סדובניק על תקיפה מינית בתוך המשפחה וזכויות הנפגעת

    הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אב כבן 55, המייחס לו עבירות מין חמורות בבתו הקטינה מאז שהייתה כבת שמונה. לפי כתב האישום, הפגיעה המינית נמשכה כשש שנים וכללה עבירות אינוס ומעשים מגונים, תוך ניצול יחסי התלות והאמון שבין ילדה לאביה.

    רוני אלוני סדובניק, עו"ד, 3.7 מיליון ש"ח, פיצוי כספי, אונס, גן העיר תל אביב, תקיפה מינית, ילדה נפגעת אונס, נערה נפגעת אונס, אונס לאומני, טרור, יהודיה, נפגעי פעולות איבה,
    רוני אלוני סדובניק עו"ד 3.7 מיליון פיצוי נפגעת אונס פיצויים כספיים, ראיתי את הרוע בהתגלמותו": הנאנסת מגן העיר שוברת שתיקה

    כתב אישום חמור הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נגד תושב המרכז כבן 55. על פי הפרסום, האב נאשם כי ביצע בבתו הקטינה עבירות מין במשך תקופה של כשש שנים, החל מהיותה בת שמונה.
    חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה בכתב אישום, ולא בהרשעה. הנאשם זכאי לחזקת החפות כל עוד לא הורשע בדין. העובדות המתוארות להלן מבוססות על הנטען בכתב האישום ועל הפרסום בתקשורת.
    לפי כתב האישום: פגיעה מינית שיטתית בילדה מאז גיל שמונה
    על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז מרכז, האב ניצל את היותו אביה של הילדה, את גילה הצעיר, את תמימותה ואת התלות הטבעית שלה בו. נטען כי הוא ביצע בה באופן שיטתי וסדרתי עבירות מין חמורות, ובהן עבירות אינוס ומעשים מגונים.
    המעשים המיוחסים לו נמשכו, לפי הנטען, במשך כשש שנים. בחלק מהמקרים, כך פורסם, האב איים על בתו שאם תספר על הפגיעה המינית — הוא יכה אותה.
    כתב האישום מייחס לנאשם, בין היתר, עבירות של אינוס קטינה בת משפחה ומעשה מגונה בקטינה בת משפחה. לצד הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
    פרטי האישום ומסמכי המעצר המלאים אינם ניתנים לפרסום, בשל החובה להגן על פרטיותה של נפגעת העבירה ולמנוע כל אפשרות לזיהויה.
    מדוע תקיפה מינית בתוך המשפחה עלולה להימשך במשך שנים?
    מקרים של תקיפה מינית בתוך המשפחה מתאפיינים לא פעם בפערי כוח קיצוניים. כאשר האדם הפוגע הוא הורה, הילדה או הילד תלויים בו מבחינה רגשית, משפחתית ולעיתים גם כלכלית. אותו אדם שאמור להעניק לילד ביטחון והגנה הוא, לפי הנטען, גם מי שפוגע בו.
    ילדות וילדים שנפגעו מינית בתוך המשפחה עשויים להתקשות להבין את משמעות המעשים, לקרוא להם בשם או לספר עליהם לאדם אחר. לעיתים הם חוששים שלא יאמינו להם, שהמשפחה תתפרק, שההורה הפוגע יממש איום שהשמיע או שהם עצמם יואשמו במה שקרה.
    בושה, אשמה, פחד, בלבול ונאמנות משפחתית אינם מלמדים שהפגיעה לא התרחשה. אלה עשויים להיות חלק ממנגנון השליטה ומהמציאות המורכבת שבה נתונים ילדים וילדות החשופים לעבירות מין מצד בן משפחה.
    גם כאשר הילדה אינה מתנגדת באופן פיזי, אינה מצליחה לצעוק או ממשיכה להתנהל לכאורה כרגיל בבית ובבית הספר — אין בכך הסכמה ואין בכך כדי להפחית מחומרת הפגיעה הנטענת. תגובות של קיפאון, שתיקה, ניתוק או חשיפה מאוחרת מוכרות במצבים של טראומה ופגיעה מינית מתמשכת.
    איומים ודרישה לשמור סוד
    לפי הפרסום, בחלק מהמקרים איים האב על בתו כי יכה אותה אם תספר על המעשים. איום מסוג זה עלול להעצים את תחושת חוסר האונים של ילדה ולהבהיר לה, מנקודת מבטה, שאין לה דרך בטוחה לפנות לעזרה.
    פוגעים מינית בילדים עשויים להשתמש באיומים, בהפחדה, בהטלת אשמה, בהבטחות, במתנות או בדרישה לשמור על “סוד משפחתי”. לעיתים הילדה חוששת לא רק לשלומה, אלא גם לגורל בני משפחה אחרים.
    לכן, חשיפה המתרחשת לאחר שנים אינה צריכה להיבחן מתוך השאלה הפשטנית: “מדוע היא לא סיפרה קודם?”. השאלה הראויה היא אילו פחדים, יחסי תלות ומנגנוני שליטה מנעו ממנה לדבר בזמן אמת.
    כיצד ראוי להגיב כשילדה או ילד מספרים על פגיעה מינית?
    כאשר ילדה, ילד, תלמיד או תלמידה מספרים על פגיעה מינית, יש חשיבות רבה לתגובה הראשונית של המבוגר השומע את הדברים. תגובה רגועה ומאמינה עשויה לסייע להם להמשיך לספר ולקבל עזרה.
    מומלץ:
    להקשיב לדברים בלי לכעוס על הילד או להטיל עליו אשמה.
    לומר באופן ברור: “אני מאמין או מאמינה לך”, “זה לא באשמתך” ו־“טוב שסיפרת”.
    לא לתחקר את הילד ולא לדרוש ממנו לחזור שוב ושוב על הפרטים.
    לא לעמת אותו עם האדם החשוד בפגיעה.
    לתעד בהקדם ובזהירות את המילים שנאמרו, בלי להוסיף פרשנות.
    לפנות לגורמי המקצוע והרשויות המתאימים ולקבל ייעוץ משפטי וטיפולי.
    לנקוט צעדים מיידיים להגנה על הילד כאשר קיים חשש לפגיעה נוספת.
    במצב של סכנה מיידית יש לפנות ללא דיחוי למשטרה או לגורם חירום מתאים.
    האחריות של הורים, בתי ספר ואנשי חינוך
    הורים, מורים, יועצות, מנהלים ואנשי טיפול אינם אמורים לקבוע בעצמם אם התיאור ששמעו “מספיק אמין”. תפקידם הוא להקשיב, להגן על הילד ולהעביר את המידע לבחינה מקצועית בהתאם לדין.
    שינוי פתאומי בהתנהגות, פחד מאדם מסוים, נסיגה בלימודים, קשיי שינה, הסתגרות, התפרצויות, התנהגות מינית שאינה תואמת גיל או סירוב בלתי מוסבר להגיע למקום מסוים עשויים להצדיק תשומת לב ובירור רגיש. עם זאת, סימנים אלה אינם מוכיחים כשלעצמם שהתרחשה תקיפה מינית.
    אין רשימה אחת של תגובות המשותפת לכל הנפגעות והנפגעים. חלק מהילדים ממשיכים להגיע לבית הספר, להשתתף בפעילויות ולהיראות מתפקדים, אף שהם מתמודדים עם פגיעה קשה ומתמשכת.
    ההליך הפלילי וזכויות נפגעת העבירה
    ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה לבין הנאשם, אך לנפגעת העבירה עשויות להיות זכויות חשובות במהלכו. בהתאם לנסיבות ולשלב המשפטי, עשויות להתעורר שאלות הנוגעות לקבלת מידע, להגנה על פרטיותה, להשמעת עמדתה בנושאים מסוימים ולהיערכות לעדות.
    ליווי משפטי עצמאי מטעם הנפגעת אינו מחליף את הפרקליטות. תפקידו לסייע לה ולמשפחתה להבין את ההליך, להכיר את זכויותיהן, להתכונן לצמתים משמעותיים ולהשמיע את עמדת הנפגעת במקומות שבהם הדין מאפשר זאת.
    הגנה על זהותה של קטינה שנפגעה מינית היא עיקרון מרכזי. אין לפרסם שם, צילום, כתובת, מסגרת לימודים, קשר משפחתי או פרט אחר שעלול להביא לזיהויה — גם כאשר שמה אינו מצוין במפורש.
    האם ניתן להגיש גם תביעה אזרחית?
    הליך פלילי ותביעה אזרחית הם מסלולים משפטיים שונים. מטרת ההליך הפלילי היא לברר את האחריות הפלילית לעבירות המיוחסות לנאשם. בהליך אזרחי עשויה נפגעת עבירה לבקש פיצוי על הנזקים שנגרמו לה, בכפוף לראיות, לנסיבות המקרה ולהוראות הדין.
    בין הנזקים שעשויים להיבחן נמצאים נזק נפשי, הוצאות טיפול ושיקום, פגיעה בתפקוד, באפשרויות ההשתכרות ובמהלך החיים, וכן כאב וסבל. במקרים המתאימים נבחנת גם אחריותם של גורמים נוספים שידעו, היו צריכים לדעת או הפרו חובת הגנה — אך כל טענה כזו מחייבת תשתית עובדתית ומשפטית פרטנית.
    בתיקים הנוגעים לפגיעה מינית בילדות עשויות לחול הוראות מיוחדות בנוגע להתיישנות. לכן אין להניח מראש שמאוחר מדי לפעול, אך גם אין לדחות קבלת ייעוץ משפטי המותאם לנסיבות המקרה.
    עו״ד רוני אלוני־סדובניק: ליווי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית
    עו״ד רוני אלוני־סדובניק מייצגת נפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות, לרבות במקרים של תקיפה מינית בתוך המשפחה, פגיעה מינית בילדות, אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית.
    משרד אלוני־סדובניק עורכות דין מעניק ליווי משפטי בהליכים הפליליים ובתביעות אזרחיות לפיצויים. הליווי עשוי לכלול בחינה ראשונית של המקרה, הסבר על זכויות נפגעת העבירה, הכנה לקראת שלבים בהליך הפלילי, איסוף מסמכים וראיות ובדיקת האפשרות להגשת תביעה אזרחית.
    מקרים של פגיעה מינית בילדים ובילדות דורשים טיפול רגיש, אחראי ודיסקרטי. כל החלטה משפטית צריכה להתקבל לאחר בדיקה פרטנית של העובדות, מצב ההליך, צורכי הנפגעת והשלכות הפעולה עליה ועל משפחתה.
    שאלות ותשובות נפוצות
    האם הגשת כתב אישום פירושה שהאב הורשע?
    לא. כתב אישום מבטא את טענות התביעה ואת החלטתה להעמיד אדם לדין. ההכרעה אם הנאשם אשם מתקבלת בבית המשפט לאחר ניהול ההליך, אלא אם התיק מסתיים בדרך משפטית אחרת. עד להרשעה עומדת לנאשם חזקת החפות.
    האם ילדה יכולה להיחשב כמי שהסכימה למעשים מיניים של הורה?
    אין לראות בתלות של ילדה בהורה או בהיעדר התנגדות פיזית הסכמה חופשית. עבירות מין בקטינים, ובפרט בתוך המשפחה, נבחנות בהתאם לגיל, לטיב המעשים, לקרבה המשפחתית, ליחסי המרות וליתר נסיבות המקרה.
    מדוע נפגעות ונפגעים מספרים לפעמים רק לאחר שנים?
    חשיפה מאוחרת עשויה לנבוע מפחד, איומים, בושה, תחושת אשמה, תלות בפוגע, חשש מפירוק המשפחה או קושי להבין בילדות שמדובר בפגיעה מינית. עצם חלוף הזמן אינו שולל את האפשרות שהפגיעה התרחשה.
    האם אפשר לקבל פיצוי גם אם מתנהל הליך פלילי?
    בנסיבות מתאימות ניתן לבחון מסלול אזרחי לצד ההליך הפלילי או לאחריו. העיתוי והמסלול המתאימים תלויים בעובדות, בראיות, בשלב ההליך ובהוראות ההתיישנות.
    מה צריכים הורים לעשות אם ילדה מספרת על תקיפה מינית?
    יש להקשיב, לחזק אותה, להבהיר שאינה אשמה, להימנע מחקירה עצמאית או מעימות עם החשוד ולפנות לגורמי המקצוע המתאימים. כאשר קיימת סכנה מיידית, יש לפנות מיד למשטרה.

    גילוי נאות: הנאשם לא הורשע ועומדת לו חזקת החפות. המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית של נסיבות המקרה.
    מקור: ynet — “אישום: תושב המרכז פגע מינית בבת שלו במשך 6 שנים — מאז שהייתה בת 8”
    תגיות ומילות קידום: תקיפה מינית, פגיעה מינית, עבירות מין, עבירות מין במשפחה, גילוי עריות, אונס קטינה, מעשים מגונים, פגיעה מינית בילדים, פגיעה מינית בילדות, תקיפה מינית של ילדה, אב שפגע בבתו, נפגעות עבירה, זכויות נפגעי עבירה, ליווי נפגעות עבירות מין, עורך דין תקיפה מינית, עורכת דין עבירות מין, עו״ד רוני אלוני־סדובניק, אלוני־סדובניק עורכות דין, תביעה אזרחית בעקבות תקיפה מינית, פיצויים לנפגעות תקיפה מינית, הורים, ילדים, ילדות, תלמידים, תלמידות, בית ספר, פגיעה מינית בתוך המשפחה. רוני אלוני סדובניק, עו"ד, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, ייצוג נפגעי עבירה, ייצוג נפגעות עבירה, הגשת תלונה במשטרה, סגירת תיק, ערר על סגירת תיק, ערעור, בית משפט עליון, תביעה אזרחית, נזיקין, פיצוי, פיצויים,















    Source: אישום: תושב המרכז פגע מינית בבת שלו במשך 6 שנים – מאז שהייתה בת 8

  • פרשת עבירות המין בקטינות בקרית אתא: "חוששות שהנאשם ייתפס כקורבן"

    הטרדה מינית בכנסייה הארמנית בישראל, התעללות מינית בילדים, התעללות בילדים, חטיפת ילדים, פגיעה מינית בילדים, תקיפת ילדים, ילדות, נערים, נערות, כנסייה, כנסיה, בית כנסת, מורה, תלמיד, תלמידה, גן ילדים, פדופיליה, הזנחת ילדים, סיכון ילדים, ילדים בסיכון, פדופיליה, עו"ד
    עו"ד רוני סדובניק קטינים נפגעי עבירה – יצוג נפגעי התעללות מינית בילדים.

    לאחר שעוזר ההוראה יואב בושמיץ (19) הודה בכל סעיפי כתב האישום, בהם אונס בנסיבות מחמירות, האימהות שבנותיהן נפגעו חוששות: "אנחנו הקורבנות. אני זאת שקרעה את משפחתה למקום חדש ומרוחק בלי משפחה וחברים". עו"ד רוני אלוני סדובניק, שמייצגת את האמהות: "לא נסכים לכל ענישה מקלה"

    Source: פרשת עבירות המין בקטינות בקרית אתא: "חוששות שהנאשם ייתפס כקורבן"

    תגיות: עו"ד רוני אלוני סדובניק, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, ילדים, ילדות, בית ספר, בתי ספר, משרד החינוך, תקיפה מינית, הטרדה מינית, עבירות מין, ילדי כיתה א, הגשת תלונה במשטרה,נפגעי עבירה, עבירות מין במשפחה, קטינים, קטינות, עורך דין פלילי,

  • "למדתי מהרצח של אחותי לא לשתוק על שום דבר" YNET "ידיעות אחרונות"

    עו"ד רוני אלוני סדובניק, המייצגת את אורה סולומון, הביעה תרעומת על המציאות המשפטית שנוצרה:

    "אי-אפשר לשחרר רוצחים כאלה לרחוב. אם כבר, שיהיו במוסד פסיכיאטרי". עו"ד סדובניק פועלת גם להתיר לפרסום את שמו ופנתה לשם כך לפרקליט מחוז דרום.   בינתיים, הרוצח לא מרפה מילדיו. "היה צריך לקבל צו הרחקה כדי שלא יטריד אותם. לאחר ההרשעה הוא לא הרפה מהילדים והפעיל לחץ על הרווחה ודרש הסדרי ראייה ואורה הייתה צריכה להתמודד עם זה. אחרי תהליך ארוך נקבע שלא יוכל לראות את הילדים. לא ברור למה היה צריך לבדוק את זה. שרוצח ייהנה מפירות העבירה שלו, הרצחת וגם ירשת?

    עורך דין רוני אלוני סדובניק | מגזין את | אורטל בן דיין | עו"ד רוני סדובניק | זכויות נשים | עורכת הדין של המתלוננת, חדשות, עו"ד רוני אלוני סדובניק | רצח ילדים במשפחה | עורך דין רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס | צילום איליה מלינקוב | זכויות נשים בעבודה | האשמת הקורבן | תאוריית האשמת הקורבן | הגשת תלונה במשטרה | תלונה במשטרה על אונס, הגשת תלונה במשטרה על אונס, סם אונס, אלכוהול, שיכורים, מועדון, השתקת הקורבן, הגנה עצמית
    עו"ד רוני סדובניק | צילום איליה מלינקוב | עו"ד רוני אלוני סדובניק – ייצוג נפגעות תקיפה והמשפחות

    אורה סולומון מסתכלת על החדשות ולא מאמינה. 3 נשים נרצחו בידי בני זוגן רק בחודש האחרון, וכל מקרה כזה הוא תזכורת לאחותה שרה, שנרצחה ע"י בעלה. מאז היא מגדלת את אחייניה, זועמת על אוזלת היד של המערכת ויוצאת למאבק נגד שחרור מוקדם לרוצח אחותה

    אילנה קוריאל: פורסם: 06.11.19 , 10:24

    אורה סולומון ושלושת האחיינים שלה ישבו בתוך בית מפלסטיק כשהבטיחה להם שלא יישארו לבד. לפני שמונה שנים התחייבה להם שהיא תגדל אותם, כשהם מצטופפים בתוך בית המשחקים שבמרכז החירום בבאר-שבע, לשם נלקחו לאחר שאבא שלהם רצח את אמם, שרה יאסו. היום מתגוררים ארבעתם בדירה חמה בשכונה שקטה בבאר-שבע.

    "כולם ראו"
    שרה יאסו נרצחה בחודש מאי בשנת 2012. בעלה, סוהר שב"ס, רצח אותה בברוטליות חריגה, וביצע בגופתה מעשה מגונה. הילדים שהו בבית בעת האירוע, ואחד מהם גם היה עד לחלק מהתקיפה. אף על פי שעבירת רצח דינה מאסר עולם, בית המשפט דן את הרוצח ל-28 שנות מאסר משום שהוא סבל ממחלה נפשית, ובית המשפט העליון אף הפחית שנה מעונשו. ביולי האחרון נכנסה לתוקפה רפורמה בעבירות ההמתה, שקובעת כי עבריינים שהורשעו תחת סעיף "אחריות מופחתת", ירצו רק עד 20 שנות מאסר. כך הפכה הרפורמה, שנועדה לקחת בחשבון מקרי קיצון כמו דלאל דאוד, שרצחה את בעלה לאחר שנות התעללות מסכנות חיים — לכזו שמיטיבה עם גבר שהורשע ברצח אשתו. כעת אורה מנסה להילחם בשחרור המוקדם של רוצח אחותה, ששמו נאסר לפרסום בצעד חריג.

    לאחר שאחותה נרצחה אורה לקחה על עצמה את הטיפול בשלושת האחיינים שלה: י' בן ה-7, א' בן ה-5 ו-ל' בת השנתיים. חשוב לה שאנשים יקראו את הסיפור של המשפחה שלה. חשוב לה שיבינו שרצח של אישה אחת יכול להביא להרס טוטלי של כל כך הרבה נפשות. היא הייתה בת 30 כשהחליטה לקחת אליה את האחיינים שלה. חייה השתנו ללא היכר, דבר שזכה להתייחסות ספציפית מהשופטים במשפט הרצח, ששיבחו את מעשה ההקרבה שלה. עבורה, זו הייתה ההחלטה האפשרית היחידה.

    תגיות: רצח נשים, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אורה סולומון, שרה סולומון, ארגון הנרצחים, עתירה לבג"צ, עתירה בג"ץ, בית משפט מחוזי, בית משפט עליון, העליון, רצח במשפחה, אלימות בתוך המשפחה, רצח אישה, רוצח אשתו, ילדים, שרה יאסו, נרצחה, אחריות מופחתת, עד 20 שנות מאסר, חוק העונשין, באר שבע, מאסר עולם, מחלה נפשית,

    קישור לכתבה שהופיעה בידיעות אחרונות

    Source: "למדתי מהרצח של אחותי לא לשתוק על שום דבר"

     

  • בביטוח לאומי דרשו מילדה בת 9 להתפשט כתנאי לקבלת קצבת נכות – המקום הכי חם בגיהנום

    "המבחנים בעבור ילדים במוסד לביטוח לאומי הם חלמאות במקרה הטוב ועיוורון חברתי במקרה הטוב פחות", אומרת עו"ד רוני אלוני-סדובניק המייצגת את הילדה ואת אמה, "הוועדה בודקת מספר מצומצם של פעולות כדי לקבוע את עצמאותו של הילד: ניידות בבית, האם הוא יכול לאכול לבד, להתרחץ לבד, לעשות את צרכיו לבד ולהתלבש ולהתפשט לבד. "המבחן המוזר הזה גורם לכך שאלפי ילדים שסובלים מבעיות נפשיות,

    למשל, לא עומדים במבחן לגמלה

    עו"ד רוני סדובניק אלוני - ייצוג ביטוח לאומי - וועדות רפואיות - וועדה רפואית - קצבת נכות - קצבת ילד נכה - קצבת ניידות - פוסט טראומה - תאונת עבודה - ptsd
    עו"ד רוני סדובניק אלוני – ייצוג ביטוח לאומי – וועדות רפואיות – וועדה רפואית – קצבת נכות – קצבת ילד נכה – קצבת ניידות – פוסט טראומה – תאונת עבודה – ptsd

    אבלההורים עדיין צריכים להשגיח שהילד לא יתאבד. המבחן הזה מפקיר קבוצות שלמות של משפחות שמתמודדות עם ילדים שמצבם מצריך תשומת לב יתרה מצד ההורה העובד, ובכך הוא מחטיא את מטרתו", היא מסבירה. באתר הביטוח הלאומי מציינים כי השאיפה היא "לקבל החלטה על סמך מסמכים בלבד, ללא זימון של הילד לבדיקה בוועדה", אולם בפועל אין שום נוהל מסודר להמנעות מזימון ילדים בפני הוועדה וגם הקריטריונים שלפיהם נבחנים המסמכים לא בהכרח קשורים למוגבלות שעמה מתמודד הילד. במצב זה, גם ילד שאלרגי לבוטנים יידרש להתפשט בפני הוועדה למרות שאין קשר בין מצבו לבין יכולתו להתלבש, וכך גם בת התשע הסובלת מליקוי שמיעה "זה מזעזע, כל ההתנהלות והביורוקרטיה", אומרת האם, "זה לא אמור להיות ככה, במיוחד כשמדובר בילדים קטנים. לתחושתי זה כמו הטרדה".

    Source: כתבה: מיטל פלוטניק,

    בביטוח לאומי דרשו מילדה בת 9 להתפשט כתנאי לקבלת קצבת נכות – המקום הכי חם בגיהנום

  • כדורגלן עבר טוען: גרהאם טיילור עזר לטייח מקרים של הטרדה מינית -עבירות מין בנערים, וואלה! ספורט

    פרשיות ההטרדות המיניות של נערים וילדים במחלקות נוער, ממשיכות להעסיק את אנגליה. כעת עולה שמו של גרהאם טיילור, כמי שהיה מעורב בטיוח, או לכל הפחות כמי שהתעלם מהסכנה. טיילור שמת בינואר האחרון בגיל 72, אימן בעבר את נבחרת אנגליה ונחשב בעבר לאחד מהמאמנים הבכירים באנגליה. כדורגלן העבר טוני בריאן, היה אחד מהקורבנות של טד לנגפורד – סקאוט שעבד בלסטר סיטי ואסטון וילה והורשע שנים לאחר מכן בשורה של עבירות מין בנערים. בריאן סבל מההטרדות בגילאי 12-14 כששיחק במחלקת הנוער של לסטר.

    מקור: כדורגלן עבר טוען: גרהאם טיילור עזר לטייח מקרים של הטרדה מינית – וואלה! ספורט

  • צעיר חשוד באונס שמונה ילדות באינטרנט – וואלה! חדשות

    חשד לשידול, בעילת ואונס של ילדות בנות  באינטרנט. לפי חשד המשטרה, נהג הצעיר לשוחח עם ילדות בצ'טים תכנים מיניים. על חיי המין שלהן ואף ביקש מהן לבצע אקטים מיניים.

    מקור: צעיר ירושלמי חשוד באונס שמונה ילדות באינטרנט – וואלה! חדשות