"אי-אפשר לשחרר רוצחים כאלה לרחוב. אם כבר, שיהיו במוסד פסיכיאטרי". עו"ד סדובניק פועלת גם להתיר לפרסום את שמו ופנתה לשם כך לפרקליט מחוז דרום. בינתיים, הרוצח לא מרפה מילדיו. "היה צריך לקבל צו הרחקה כדי שלא יטריד אותם. לאחר ההרשעה הוא לא הרפה מהילדים והפעיל לחץ על הרווחה ודרש הסדרי ראייה ואורה הייתה צריכה להתמודד עם זה. אחרי תהליך ארוך נקבע שלא יוכל לראות את הילדים. לא ברור למה היה צריך לבדוק את זה. שרוצח ייהנה מפירות העבירה שלו, הרצחת וגם ירשת?
אורה סולומון מסתכלת על החדשות ולא מאמינה. 3 נשים נרצחו בידי בני זוגן רק בחודש האחרון, וכל מקרה כזה הוא תזכורת לאחותה שרה, שנרצחה ע"י בעלה. מאז היא מגדלת את אחייניה, זועמת על אוזלת היד של המערכת ויוצאת למאבק נגד שחרור מוקדם לרוצח אחותה
אילנה קוריאל: פורסם: 06.11.19 , 10:24
אורה סולומון ושלושת האחיינים שלה ישבו בתוך בית מפלסטיק כשהבטיחה להם שלא יישארו לבד. לפני שמונה שנים התחייבה להם שהיא תגדל אותם, כשהם מצטופפים בתוך בית המשחקים שבמרכז החירום בבאר-שבע, לשם נלקחו לאחר שאבא שלהם רצח את אמם, שרה יאסו. היום מתגוררים ארבעתם בדירה חמה בשכונה שקטה בבאר-שבע.
"כולם ראו"
שרה יאסו נרצחה בחודש מאי בשנת 2012. בעלה, סוהר שב"ס, רצח אותה בברוטליות חריגה, וביצע בגופתה מעשה מגונה. הילדים שהו בבית בעת האירוע, ואחד מהם גם היה עד לחלק מהתקיפה. אף על פי שעבירת רצח דינה מאסר עולם, בית המשפט דן את הרוצח ל-28 שנות מאסר משום שהוא סבל ממחלה נפשית, ובית המשפט העליון אף הפחית שנה מעונשו. ביולי האחרון נכנסה לתוקפה רפורמה בעבירות ההמתה, שקובעת כי עבריינים שהורשעו תחת סעיף "אחריות מופחתת", ירצו רק עד 20 שנות מאסר. כך הפכה הרפורמה, שנועדה לקחת בחשבון מקרי קיצון כמו דלאל דאוד, שרצחה את בעלה לאחר שנות התעללות מסכנות חיים — לכזו שמיטיבה עם גבר שהורשע ברצח אשתו. כעת אורה מנסה להילחם בשחרור המוקדם של רוצח אחותה, ששמו נאסר לפרסום בצעד חריג.
לאחר שאחותה נרצחה אורה לקחה על עצמה את הטיפול בשלושת האחיינים שלה: י' בן ה-7, א' בן ה-5 ו-ל' בת השנתיים. חשוב לה שאנשים יקראו את הסיפור של המשפחה שלה. חשוב לה שיבינו שרצח של אישה אחת יכול להביא להרס טוטלי של כל כך הרבה נפשות. היא הייתה בת 30 כשהחליטה לקחת אליה את האחיינים שלה. חייה השתנו ללא היכר, דבר שזכה להתייחסות ספציפית מהשופטים במשפט הרצח, ששיבחו את מעשה ההקרבה שלה. עבורה, זו הייתה ההחלטה האפשרית היחידה.
תגיות: רצח נשים, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אורה סולומון, שרה סולומון, ארגון הנרצחים, עתירה לבג"צ, עתירה בג"ץ, בית משפט מחוזי, בית משפט עליון, העליון, רצח במשפחה, אלימות בתוך המשפחה, רצח אישה, רוצח אשתו, ילדים, שרה יאסו, נרצחה, אחריות מופחתת, עד 20 שנות מאסר, חוק העונשין, באר שבע, מאסר עולם, מחלה נפשית,
משרד עורכות דין אלוני סדובניק גאןת להציג הישג משפטי, מוסרי ואנושי נוסף:
נור הנערה הבדואית זכתה בחנינה מנשיא המדינה.
ת
עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, ואלימות נגד נשים | צילום איליה מלינקוב
.
…
נור גדלה בתנאי שבי בשבט בדואי מרוחק ומבודד, היא רצתה נורא ללמוד וחלמה לנסוע לעיר הגדולה באר שבע בה מעולם לא ביקרה.
היא חלמה להנשא לבחיר ליבה.
אבל נאסר עליה ללמוד והיא לא סיימה יסודי, הייתה כשפחה לאחיה והוריה עד שאביה מכר אותה לגבר זר תמורת כסף.
היא נאנסה והוכתה שם וברחה פעמים רבות אך נלכדה והושבה לבית ״הבעל״, ניסתה להתאבד ורק אז אושפזה והוחזרה לבית הוריה, הפעם כשדגל שחור מעל ראשה:״ פגעה בכבוד המשפחה״.
המטרה סומנה.
שוב נמכרה בניגוד לרצונה למרות שבכתה והתחננה ,הפעם הועברה כחפץ לגבר שכבר נשוי ומבוגר בשלושים שנה ממנה.
כבר בלילה הראשון כשסרבה למגעו הוא היכה אותה קשה ואנס אותה באופן משפיל במיוחד.
אז נטלה מהמטבח סכין החביאה במגבת והמתינה לשעת כןשר למחרת בבוקר כשלא היה מרוכז דקרה אותו בלבו וצעקה ;״ אני לא רוצה אותך לא רוצה לא רוצה״.
היא הסגירה עצמה ונשפטה למאסר של 11 שנים בגין רצח בכוונה תחילה ואיומים על הקונה הראשון.
עכשיו היא תצא לחופשי ואנו נעדכן כיצד ניתן לעזור לה.
תגיות: חנינה, חנינה נשיאותית, נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ עליזה לביא, בית הנשיא, עו"ד רוני אלוני סדובניק, נפגעי עבירה, נערה בדואית, סחר בבני אדם, סחר נשים, סחר בילדים, מאסר עולם, רצח, רצחה את בעלה, שחרור מוקדם, שיקום, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, כתב אישום, מאסר, המלצת הנשיא, המלצת שרת המשפטים, נפגעות סחר בבני אדם, אלימות, אונס, התעללות, חגיגות שנות ה- 70, רצח בכוונה תחילה, איומים, רוני אלוני סדובניק, הישג משפטי, ניצחון משפטי
למרות שהמשטרה היא הגורם המוסמך להכיר בנפגעות סחר בבני אדם, עו"ד אלוני-סדובניק טוענת כי על ביהמ"ש להכריע בנושא. עו"ד אלוני-סדובניק מסרה כי "סירוב המשטרה להכיר בעותרת מבוסס על פרשנות משפטית שגויה שפרשה קצינת משטרה בסוגיה חוקתית תקדימית, שהיה ראוי כי תובא קודם כל ולפני כל להכרעה של ביהמ"ש". עוד טענה כי "על בית המשפט העליון הנכבד, להושיט יד לנערה הבדואית הכלואה בבית סוהר, שהינה קורבן אלימות ואונס כליאה והתעללות ולהכריע לגופה של הסוגיה". בתוך כך, בין 1,400 בקשות החנינה שטופלו על ידי לנשיא ריבלין במסגרת "מתווה חגיגות שנות ה-70,