עובדיה כהן, נכדו של הרב עובדיה יוסף, סיפר לראשונה כי בהיותו בן 14 עבר, לדבריו, פגיעה מינית ממושכת בישיבה בירושלים שבה למד. חשיפתו ממחישה עד כמה תקיפה מינית של ילדים ונערים עלולה להישאר סמויה במשך שנים — במיוחד כאשר האדם שלפי הנטען פגע הוא בעל סמכות חינוכית או דתית.
בריאיון להסכת „איך לעשות דברים” עם שיר ראובן בכאן הסכתים, תיאר כהן כיצד המשגיח בישיבה יצר עמו בהדרגה קשר אישי, ניהל איתו שיחות ארוכות ושאל אותו שאלות מיניות חודרניות. כהן סיפר גם על זיכרונות חלקיים, על תחושתו כי היה מטושטש ועל תמונות וזיכרונות שממשיכים לעלות בו.
את החלטתו לדבר בפומבי הסביר כהן ברצונו „להעביר את הבושה צד”, להפסיק להסתתר ולהעניק כוח ותקווה לנפגעות ולנפגעים אחרים.
חשוב להדגיש: מדובר בעדותו האישית של עובדיה כהן. בפרסום של כאן לא נמסר על הרשעה, כתב אישום או קביעה שיפוטית ביחס לאדם שלדבריו פגע בו. לכן יש להבחין בין תיאור החוויה שמסר כהן לבין עובדות שנקבעו בהליך משפטי.
עו״ד רוני אלוני־סדובניק: פגיעה מינית במסגרת דתית עלולה להיות מוסתרת מאחורי סמכות ואמון
ישיבה, בית ספר, פנימייה וכל מוסד חינוכי אחר אמורים להעניק לילדים ולנערים סביבה בטוחה. כאשר הפגיעה המינית נעשית, לפי הנטען, בידי משגיח, מורה, מדריך או אדם אחר המחזיק בסמכות, עלול להתקיים פער כוחות משמעותי המקשה על הילד לזהות את המתרחש, להתנגד לו או לספר עליו.
דמות חינוכית או דתית עשויה להיתפס בעיני ילד או נער כאדם שמותר לסמוך עליו ושיש לציית לו. אדם פוגע עלול לנצל את האמון, הסמכות והתלות כדי ליצור קרבה הדרגתית, לבחון גבולות, לשאול שאלות אינטימיות, לבודד את הילד ולגרום לו להרגיש שהוא עצמו אחראי למתרחש.
לעיתים הקשר הפוגעני נבנה בהדרגה. הילד או הנער אינם תמיד מסוגלים לזהות בזמן אמת כי מדובר בפגיעה מינית, וההבנה המלאה עשויה להתגבש רק בחלוף שנים.
מדוע נפגעות ונפגעי תקיפה מינית עשויים לחשוף את הפגיעה רק לאחר שנים?
אנשים שחוו פגיעה מינית בילדות אינם תמיד זוכרים את האירועים כרצף מלא וברור. חלקם מתארים זיכרונות מקוטעים, תחושות גוף, תמונות קצרות או „פלאשים” העולים בתקופות שונות בחיים.
זיכרון חלקי אינו מאפשר לבדו לקבוע מה התרחש, אך גם אינו מצדיק ביטול או זלזול בחוויה שמוסר הנפגע. במקרים כאלה חשוב להקשיב ברגישות, להימנע מחקירה עצמאית או משאלות מכוונות ולפנות לאנשי טיפול ומשפט בעלי ניסיון בתחום.
חשיפה מאוחרת של תקיפה מינית יכולה להיות מלווה בבושה, בלבול, אשמה עצמית וחשש מתגובת המשפחה או הקהילה. כאשר מדובר בחברה דתית או חרדית, הנפגע עלול לחשוש גם מפגיעה במעמדו, במשפחתו וביחס הקהילה אליו.
האחריות למעשה אינה של הילד או הנער שנפגע. הבושה אינה צריכה להיות מוטלת על נפגעות ונפגעי הפגיעה המינית.
גם ילדים, נערים וגברים עלולים לעבור תקיפה מינית
השיח הציבורי על עבירות מין מתמקד לא פעם בנשים ובילדות, אך גם ילדים, נערים וגברים נפגעים מתקיפה מינית. הם עלולים להתקשות במיוחד לספר על הפגיעה בשל תפיסות חברתיות שגויות בנוגע לגבריות, כוח וחולשה.
החשיפה של עובדיה כהן עשויה לסייע בהרחבת השיח על גברים נפגעי תקיפה מינית ועל הצורך להעמיד לרשותם טיפול, תמיכה וליווי משפטי המותאמים לצורכיהם.
אין דרך אחת „נכונה” להגיב לפגיעה. יש נפגעים המבקשים לפנות למשטרה, אחרים מעוניינים תחילה בטיפול או בייעוץ משפטי חסוי, ויש מי שאינם מוכנים עדיין לנקוט פעולה. חשוב לכבד את קצב ההתמודדות של כל נפגע ונפגעת.
מה יכולים הורים ובני משפחה לעשות כשילד או אדם בוגר מספר על פגיעה מינית?
כאשר ילד, נער או אדם בוגר מספר על פגיעה שעבר בילדותו, לתגובה הראשונית של בני המשפחה עשויה להיות חשיבות רבה:
- להקשיב בלי להטיל ספק ובלי להאשים.
- לא ללחוץ על הנפגע למסור מיד את כל הפרטים.
- להימנע משאלות מכוונות ומתשאול חוזר.
- לא להתעמת באופן עצמאי עם האדם שעליו מסופר.
- לשמור מסמכים, הודעות, שמות ופרטים שעשויים להיות רלוונטיים.
- לפנות לקבלת ליווי טיפולי ומשפטי מתאים.
- כאשר מדובר בקטין או בקטינה בהווה, לבחון ללא דיחוי את חובות הדיווח ואת הפעולות הנדרשות להגנתם.
אילו אפשרויות משפטיות אפשר לבחון לאחר פגיעה מינית בילדות?
מי שמספר על פגיעה מינית שעבר כקטין יכול לקבל ייעוץ חסוי ולבחון את האפשרויות העומדות לרשותו. בהתאם לנסיבות, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תלונה במשטרה, את הזכויות במסגרת הליך פלילי, את כללי ההתיישנות ואת האפשרות להגשת תביעה אזרחית לפיצויים.
כאשר הפגיעה התרחשה בישיבה, בבית ספר, בפנימייה או במוסד אחר, ניתן לעיתים לבחון גם שאלות הנוגעות לאחריות המוסד: האם היו תלונות קודמות, האם התקיימו מנגנוני פיקוח, כיצד טופלו סימני אזהרה והאם נעשו הפעולות הנדרשות להגנת התלמידים.
אין להסיק מעצם התרחשותה הנטענת של פגיעה כי המוסד נושא בהכרח באחריות משפטית. שאלת האחריות מחייבת בדיקה פרטנית של העובדות, המסמכים והדין החל.
ליווי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בידי עו״ד רוני אלוני־סדובניק
עו״ד רוני אלוני־סדובניק ומשרד אלוני־סדובניק עוסקים בליווי ובייצוג משפטי של נשים וגברים שנפגעו בתקיפה מינית ובעבירות מין, לרבות מי שנפגעו בהיותם ילדים או נערים במסגרת משפחתית, חינוכית, דתית או מוסדית.
הליווי עשוי לכלול בחינה רגישה וחסויה של נסיבות המקרה, מימוש זכויות נפגעי עבירה, ליווי בהליך הפלילי ובחינת האפשרות לנקוט הליך אזרחי במקרים המתאימים.
אנו מוקירים את האמון שמעניקים לנו הנפגעות, הנפגעים ובני משפחותיהם. הבחירה לשתף בסיפור אישי וכואב אינה מובנת מאליה, והאמון הרב שאנו מקבלים מעניק לנו כוח להמשיך לפעול למימוש זכויותיהם בכבוד, ברגישות ובנחישות.
מידע נוסף על פעילותה המקצועית של רוני ניתן למצוא גם בערך על רוני אלוני־סדובניק בוויקיפדיה ובערוץ YouTube של רוני אלוני־סדובניק.
שאלות נפוצות על פגיעה מינית בישיבה או במוסד חינוכי
האם אפשר להתלונן על פגיעה מינית שהתרחשה לפני שנים?
לעיתים כן. שאלת ההתיישנות תלויה בגיל הנפגע בזמן האירועים, במועד החשיפה, בסוג ההליך, בזהות הגורמים המעורבים ובנסיבות נוספות. חשוב לקבל ייעוץ פרטני ולא להניח מראש כי מאוחר מדי.
האם זיכרונות חלקיים מונעים פנייה לקבלת עזרה?
לא. אפשר לפנות לטיפול ולייעוץ גם כאשר הזיכרון אינו מלא או מסודר. ההחלטה אם לנקוט הליך משפטי תתקבל לאחר בחינה זהירה של המידע ושל רצון הנפגע.
האם ניתן לבחון את אחריות הישיבה או המוסד?
במקרים המתאימים ניתן לבדוק אם המוסד ידע או היה צריך לדעת על הסיכון, כיצד פיקח על אנשי הצוות וכיצד הגיב לתלונות או לסימני אזהרה. האחריות אינה אוטומטית ונבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה.
האם גברים שנפגעו מינית זכאים לאותן זכויות?
זכויות נפגעי עבירה אינן מוגבלות לנשים. גם ילדים, נערים וגברים שנפגעו מינית יכולים לבחון קבלת טיפול, ליווי בהליך הפלילי והליכים משפטיים נוספים בהתאם לנסיבות.
האם חייבים להחליט מיד אם להגיש תלונה?
כאשר קיימת סכנה נמשכת או כשמעורבים קטינים או חסרי ישע, יש לבחון מיד את הצורך בהגנה ובדיווח. במצבים אחרים ניתן לקבל תחילה ייעוץ חסוי ולהבין את האפשרויות. לחלוף הזמן עלולה להיות משמעות ראייתית ומשפטית, ולכן מומלץ שלא לדחות את קבלת הייעוץ.
המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם לעובדותיו ולדין החל.
מקור: כאן – נכדו של הרב עובדיה יוסף מספר על הפגיעה המינית שלדבריו עבר בישיבה
