"אי-אפשר לשחרר רוצחים כאלה לרחוב. אם כבר, שיהיו במוסד פסיכיאטרי". עו"ד סדובניק פועלת גם להתיר לפרסום את שמו ופנתה לשם כך לפרקליט מחוז דרום. בינתיים, הרוצח לא מרפה מילדיו. "היה צריך לקבל צו הרחקה כדי שלא יטריד אותם. לאחר ההרשעה הוא לא הרפה מהילדים והפעיל לחץ על הרווחה ודרש הסדרי ראייה ואורה הייתה צריכה להתמודד עם זה. אחרי תהליך ארוך נקבע שלא יוכל לראות את הילדים. לא ברור למה היה צריך לבדוק את זה. שרוצח ייהנה מפירות העבירה שלו, הרצחת וגם ירשת?
אורה סולומון מסתכלת על החדשות ולא מאמינה. 3 נשים נרצחו בידי בני זוגן רק בחודש האחרון, וכל מקרה כזה הוא תזכורת לאחותה שרה, שנרצחה ע"י בעלה. מאז היא מגדלת את אחייניה, זועמת על אוזלת היד של המערכת ויוצאת למאבק נגד שחרור מוקדם לרוצח אחותה
אילנה קוריאל: פורסם: 06.11.19 , 10:24
אורה סולומון ושלושת האחיינים שלה ישבו בתוך בית מפלסטיק כשהבטיחה להם שלא יישארו לבד. לפני שמונה שנים התחייבה להם שהיא תגדל אותם, כשהם מצטופפים בתוך בית המשחקים שבמרכז החירום בבאר-שבע, לשם נלקחו לאחר שאבא שלהם רצח את אמם, שרה יאסו. היום מתגוררים ארבעתם בדירה חמה בשכונה שקטה בבאר-שבע.
"כולם ראו"
שרה יאסו נרצחה בחודש מאי בשנת 2012. בעלה, סוהר שב"ס, רצח אותה בברוטליות חריגה, וביצע בגופתה מעשה מגונה. הילדים שהו בבית בעת האירוע, ואחד מהם גם היה עד לחלק מהתקיפה. אף על פי שעבירת רצח דינה מאסר עולם, בית המשפט דן את הרוצח ל-28 שנות מאסר משום שהוא סבל ממחלה נפשית, ובית המשפט העליון אף הפחית שנה מעונשו. ביולי האחרון נכנסה לתוקפה רפורמה בעבירות ההמתה, שקובעת כי עבריינים שהורשעו תחת סעיף "אחריות מופחתת", ירצו רק עד 20 שנות מאסר. כך הפכה הרפורמה, שנועדה לקחת בחשבון מקרי קיצון כמו דלאל דאוד, שרצחה את בעלה לאחר שנות התעללות מסכנות חיים — לכזו שמיטיבה עם גבר שהורשע ברצח אשתו. כעת אורה מנסה להילחם בשחרור המוקדם של רוצח אחותה, ששמו נאסר לפרסום בצעד חריג.
לאחר שאחותה נרצחה אורה לקחה על עצמה את הטיפול בשלושת האחיינים שלה: י' בן ה-7, א' בן ה-5 ו-ל' בת השנתיים. חשוב לה שאנשים יקראו את הסיפור של המשפחה שלה. חשוב לה שיבינו שרצח של אישה אחת יכול להביא להרס טוטלי של כל כך הרבה נפשות. היא הייתה בת 30 כשהחליטה לקחת אליה את האחיינים שלה. חייה השתנו ללא היכר, דבר שזכה להתייחסות ספציפית מהשופטים במשפט הרצח, ששיבחו את מעשה ההקרבה שלה. עבורה, זו הייתה ההחלטה האפשרית היחידה.
תגיות: רצח נשים, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אורה סולומון, שרה סולומון, ארגון הנרצחים, עתירה לבג"צ, עתירה בג"ץ, בית משפט מחוזי, בית משפט עליון, העליון, רצח במשפחה, אלימות בתוך המשפחה, רצח אישה, רוצח אשתו, ילדים, שרה יאסו, נרצחה, אחריות מופחתת, עד 20 שנות מאסר, חוק העונשין, באר שבע, מאסר עולם, מחלה נפשית,
אחרי הרבה תלונות במשטרת בת ים, תלונה במשטרה ועוד הרבה תלונות, נאלצתי לפנות לעבריינים שישמרו עליי. הם דיברו איתו ואז היחס שלו השתנה כי הוא פחד. אבל למרות זאת הוא המשיך לאיים".
רצח אנסטסיה רוסנוב ו- אליעזר קנדינדוב, כל הסימנים היו שם.
בהתייחסה לאובססיביות של יאן גבריאלוב כלפיה ציינה טניה מלניקוב כי "זה היה פשוט סיוט, קשה להסביר את ההרגשה הזאת. נפרדנו לפני חמש שנים, אבל אחרי שנפרדנו לקח לי שנתיים באמת להיפרד ופניתי למשטרה ולבתי משפט עם צווי הרחקה, וגם לעולם התחתון שיעזרו לי, וזה הדבר היחיד שעזר לי. אני חושבת שהייתי כמו חיה שהוא רוצה לצוד אותי, וכל הזמן נמצא מאחוריי. לפני חודש הוא ניסה שוב ליצור איתי קשר ופנה אליי בפייסבוק ולא היה בשקט".
נשים הכלואות במערכות יחסים נמצאות בסכנה ממשית ומידית להפוך קורבנות רצח.
רצח נשים בידי גברים אלימים וקנאיים, שתמיד טוענים כי תלונה במשטרה שהוגשה נגדם היא תלונת שווא. טענות אילו הן תלונות שווא ברוב המוחלט של המקרים.
עורכת הדין רוני אלוני סדובניק לא היתה שותפה במזימת "תוכנית הנאנסות" שהגו מתלוננות השווא נגד דניאל בניצוחו של היחצן/יועץ מוטי מורל. אלוני סדובניק נשכרה כדי לשלוח מכתב ללשכת עורכי הדין בדרישה להשעות את דניאל מתפקידו בלשכה. בפסק הדין של העליון נכתב כי אלוני סדובניק ציינה במכתבה כי הגיעו לטיפולה שני מקרים נפרדים של אונס אכזרים ומשפילים במיוחד וכי בידי משטרת ישראל פרטיהן של שתי נפגעות נוספות. היא דרשה כי דניאל יושעה עד שיסתיים הבירור המשטרתי והאזרחי בעניינו.
