לציבור החרדי אין בעיה להבעיר את הרחובות בכל מקרה של הפרת סטטוס קוו. זה קרה במאבק על התחבורה הציבורית בשבת, כשהם התבקשו לחלוק בנטל ובעיקר בעניינים של חופה וגירושין. אז למה הפעם הם החליטו לשתוק? עו"ד רוני אלוני-סדובניק מסבירה

כתבה מאמר : עו״ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 25/07/17 07:45

מקור: השקר שבתי הדין הרבניים לא רצו שתדעו – נחשף

בשבוע שעבר בית המשפט העליון שינה את הסטטוס קוו המשפטי שהיה נהוג עד היום, לפיו הוא יכבד את בהלכות היסוד הדתיות עליהן מושתתים בתי הדין הרבניים. בצעד אמיץ וחריג, בית המשפט העליון קבע כי הזכות ההלכתית האוטומטית של האישה למזונות ילדיה, איננה יכולה להתקיים יותר והיא מבוטלת לאור היותנו חיים בקדמה מודרנית בה לעתים נשים מרווחיות כמו בני זוגן ובמקרים בודדים אף יותר מהם. העליון נימק את החלטתו הדרמטית בכך שצודק יהיה לבטל את ההלכה הדתית המיושנת ולהתאימה לעידן השוויון בין המינים.

מגורשת, מגורשת, – אבל מזונות תשלמי

כבוד השופט העליון נועם סולברג הדגיש בפסק הדין החדש כי הדרך לשוויון אמיתי בכל הקשור לגירושין עוד רחוקה מאוד – מאחר שהגבר הוא עדיין הגורם היחידי שיכול לאפשר מתן גט לאשתו. "על פי ההלכה היהודית נתון הגט בידיו של האיש. ברצותו יתן, ברצותו יסרב. אף על פי כן אין בכך כדי להצדיק חלוקה בלתי שוויות של חובת תשלום מזונות".

במילים אחרות, עולה מבין שורות פסק הדין החדש כקול חליל הפיקולו העדין, מנגינה משפטית חדשה האומרת כי במאה העשרים ואחת אין מקום למערכת משפט בו עדותה של אישה פחותה במשקלה מעדותו של גבר, אין מקום להליך משפטי מטורלל של חליצת נעליים, השלכת גרביים, יריקות או הטחת ספרים וחפצים בבעלי הדין.

באופן לא צפוי, הממסד הרבני, מועצת גדולי התורה, העסקנים החרדים והדיינים בבתי הדין שנוהגים להבעיר את הרחובות בעצרות מחאה חריפות בכל פעם שניכרת סטייה קלה מהסטטוס קוו בין דת ומדינה – בחרו הפעם בשתיקה רועמת. זאת כמובן בגלל שמדובר בהפרת סטטוס קוו שמאפשר לפגוע בנשים ועוזר מאוד לגברים. בעולם משחקי פוקר השולחן קוראים לזה: "לחשוף את הבלוף של היריב" – וכך עשה בית המשפט העליון לממסד הרבני, חשף את הבלוף שלו.

הרי אם דין ההלכה כל כך נוקשה ואין להתאימו לעידן המודרני כפי שטוענים הדיינים הרבנים, כיצד הם שותקים כשהלכת יסוד דתית מתבטלת בידי ערכאה חילונית? אז זהו, ששתיקתם של ראשי הממסד הדתי מוכיחה כי לא שימור המסורת עומד מול עיניהם, אלא שימור מעמדה הנחות של האישה בפני ערכאות שיפוט.

בעידן הדמוקרטי אין מקום עוד לחרמות, קללות, טקסי פולסא דנורא וכיוצא בזה תפיסות מגדריות המתאימות לימי הביניים. וכמובן שאין עוד מקום למערכת דינים המסרבת להכיר בהסכמי קדם-נישואין הכוללים התרת נישואין וקידושין שיכולים לסייע לאישה להשתחרר מנישואין כמו שלגבר מותר.

אין עוד מקום למערכת משפט גברית לחלוטין המסרבת כעקרון לשלב בין שופטיה גם נשים וכזו המושתת על דין בן 5000 שנים מחד ועל פסיקות חשוכות של רבנים שחיו לפני 400 או 500 שנים. כמו הפסיקה כי אישה המתמודדת עם בעל אלים לא תקבל גט אלא אם תסכים לציית לצו "שלום בית" עם התוקף, לדוגמה. כלומר, גם אם הבעל מסכן את חייה – היא לא יכולה לכפות עליו גט אם הוא לא מסכים לכך. לעומת זאת במקרה הפוך – גבר כן רשאי לגרש את אשתו גם היא מתנגדת לכך.

עד היום, הזכות האוטומטית למזונות ילדים הייתה היתרון היחידי שנשים "זכו" בו בהליך המשפט הדתי ועל כן, לא מפתיע שדווקא הפרת הסטטוס קוו המשפטי הזה עבר בשקט וללא כל הפגנה חרדית. שום כיכר לא התמלאה בזעקות "גוועלד", שום עצרת רבנים לא התקיימה ואף מפלגה חרדית לא איימה לפרק את הקואליציה.