טבח בקהילה הגאה באורלנדו

לרוצח עבר של "אלימות במשפחה" והומופוביה. ואלימות נגד נשים, אתמול העידה גרושתו של רוצח הלהט"ב, מאורלנדו ארה"ב, כי הנישואין התאפיינו באלימות והוגשו תלונות במשטרה, בעלה נהג להכות אותה לעתים תכופות, והשוטרים אפילו הגיעו לאחר הגשת תלונה במשטרה, "הוא נהג להגיע הביתה ולהכות אותי אם לא סיימתי לקפל את כביסה".
הוכחה מכאיבה נוספת, עד כמה חשוב להתלונן במשטרה, להגיש תלונה במשטרה ולא לחכות לנורא מכל, ולחקור ברצינות כמובן כל מקרה של אלימות נגד נשים במשפחה.

שרונה- אורלנדו בר נוער | כואב הלב על ההקצנה והשינאה, מה קורה לעולם הזה? הפעם זו קהילת הלהט״בים

רצח אישה | תיעוד מצמרר, של רצח אישה ידוע מראש, רצח נשים ואלימות במשפחה. על משפחות נרצחים

כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק

ענת גורן בתוכנית המקור, מביאה את סיפורה של אביטל רוקח ז"ל, עוד "מתלוננת שווא" שהמשטרה לא השכילה לגבות בעניינה ראיות ועדויות שהיו מונעות את הרצח.

עו"ד רוני אלוני סדובניק: עצוב כל כך לראות כיצד הצליח הרוצח הנתעב והמניפולטור להערים בקלות רבה כל כך על בית המשפט, שנתן משקל לטענתו כי המתלוננת מעלילה "עלילה".

אלימות נגד נשים מביאה לרצח נשים. איזו אישה אמיצה וכואבת, איזו אימא מדהימה, אילו ילדים גידלה למופת, מלח הארץ, וכמה סבל וכאב הביא אדם אחד, רוצח פסיכופט על כל כך הרבה אנשים מסביבו. ממליצה לכל אישה לצפות בתוכנית זו, ולכל בני משפחותיהן של נשים החיות במעגל אלימות- נשים מוכות, לא לשתוק, לא לפחד, הגשת תלונה במשטרה, זה מה שצריך לעשות, להגיש תלונות ולדווח. לשמור ראיות כדי להפריך את הטענות לעלילות, שכמעט תמיד יעלו. עבודה מדהימה, ייצוג נשים מוכות בצורה אנושית שמסבירה את הפחדים והטרגדיה האנושית.

משרד עורכות דין רוני אלוני סדובניק

 

גופתה של דניאלה נמצאה השבוע בגן לוינסקי בתל אביב. קורבן האונס הקבוצתי, שהושפלה בשנית בין כותלי בית המשפט, לא הצליחה להתגבר על הטראומה ועל האשמת הקורבן שחוותה. עורכת הדין שייצגה אותה במשפט מספרת על השתלשלות הטרגדיה: "אין מילים בשפת אנוש לתאר מה עוללו לדניאלה ומיכל כשהן מעולפות"

מאמר / כתבה: עו״ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 10/01/17 09:30

 

מקור: "אין מילים בשפת אנוש לתאר את מה שעוללו לדניאלה"

זה היה השלב שבו הוריהן של הנערות שכרו את שירותיי.

| נפגעות מתות בסתר | Mako | כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק | נפגעות אונס מתות בסתר

בתחילה סברו המשפחות, כמו כולם, שהפרקליטות היא המלווה והמייצגת את נפגעות העבירה, אבל כשראו במה הדברים אמורים, ושהמדינה מייצגת רק את המדינה ולא אותן, הם הבינו שהן חייבות לקחת יצוג משפטי צמוד.
בית משפט, שופט, בחירות, החלטה, גזר דין,

אונס שני במתן עדות |

מאחר ששלושה סנגורים חקרו אותן, דניאלה אולצה להגיע שוב להמשיך את עדותה. צריך להבין, בעת מתן העדות, יש התעלמות מוחלטת ממצבן הנפשי של הנפגעות. הן נראות בסדר – אבל הן לא. ואז מתנהל מתחת לאפו של השופט תהליך האשמת קורבן מביש: למה לבשת חזיה מנומרת באותו ערב? למה הלכת לשם בכלל? למה שתית כל כך הרבה? למה שמת אודם בצבע אדום כזה?

שתי הנערות יצאו מההליך הפלילי שבורות לרסיסים. השופטים באמת עשו מאמץ כביר לנסות לשמור על כבודן של השתיים במהלך המשפט, אך מלכת המשפט, אותה זכות החפות, משעבדת לרגליה מוסכמות אנוש בסיסיות עד שקשה לשפוט מה יותר חמור: לפגום בזכויות הנאשם או לפגוע בזכויות קורבן העבירה?

חייבים להגן על נפגעות עבירות המין
דניאלה מעולם לא חזרה לעצמה מאז ההליך הפלילי, מצבה הנפשי הלך והדרדר והיא נעה ונדה בעולם כמת-חי, מבקשת נפשה למות, האנסים הורשעו וקיבלו כשש שנות מאסר בממוצע, אם ינקו להם שלישי הם בטח ילכו הבייתה ויבנו חיים חדשים ודניאלה? היא קיבלה עונש מוות.

אחרי שהאונס הקבוצתי נגמר, עובדי המועדון פשוט גוררים את שתי הנערות החוצה ומשליכים את גופותיהן חצי עירומות על המדרכה. עוברי אורח משכימי קום רואים אותן ומזעיקים את המשטרה. אין מילים בשפת אנוש לתאר מה עוללו לדניאלה ומיכל כשהן מעולפות, ואם לא היו מצלמות אבטחה, וסרטוני אבטחה – לא היה גם כתב אישום.

"למה לבשת חזיה מנומרת?"

מאז האונס אושפזה דניאלה במצב קשה במחלקה פסיכאטרית, אך הייתה נחושה להגיע להעיד בבית המשפט. מה שהיא לא ידעה הוא שבמשפט – לכל אחד מהנאשמים שאנסו אותה יש סניגור, וכל סניגור כזה רוצה להראות ללקוח שלו שהוא עובד קשה כדי להוכיח שהנערות הללו הן שקרניות. כן, ככה זה בהליך בעבירות מין, המתלוננת היא בחזקת שקרנית, התלונה חשודה כתלונת שווא, עד שיוכח אחרת – והנאשמים חפים מפשע עד שיוכח אחרת.

בתהום הפעורה שבין חזקה לחזקה, שם נופלות הנפגעות קורבן לאונס שני. מוצגות בפניהן שאלות שמעמיקות את הכאב, שמציפות עוד יותר את הטראומה. את דניאלה זימנו לחקירה הנגדית מתוך האשפוז הפסיכאטרי, אבל זאת זה לא מנע מהסניגורים לחקור אותה במשך יום שלם כאילו היא אוייב העם. היא יצאה משם בחזרה למחלקה הפסכאטרית מרוסקת, היא רצתה להתאבד.

זה היה השלב שבו הוריהן של הנערות שכרו את שירותיי. בתחילה סברו המשפחות, כמו כולם, שהפרקליטות היא המלווה והמייצגת את נפגעות העבירה, אבל כשראו במה הדברים אמורים, ושהמדינה מייצגת רק את המדינה ולא אותן, הם הבינו שהן חייבות לקחת יצוג משפטי צמוד.

מאחר ששלושה סנגורים חקרו אותן, דניאלה אולצה להגיע שוב להמשיך את עדותה. צריך להבין, בעת מתן העדות, יש התעלמות מוחלטת ממצבן הנפשי של הנפגעות. הן נראות בסדר – אבל הן לא. ואז מתנהל מתחת לאפו של השופט תהליך האשמת קורבן מביש: למה לבשת חזיה מנומרת באותו ערב? למה הלכת לשם בכלל? למה שתית כל כך הרבה? למה שמת אודם בצבע אדום כזה?

שתי הנערות יצאו מההליך הפלילי שבורות לרסיסים. השופטים באמת עשו מאמץ כביר לנסות לשמור על כבודן של השתיים במהלך המשפט, אך מלכת המשפט, אותה זכות החפות, משעבדת לרגליה מוסכמות אנוש בסיסיות עד שקשה לשפוט מה יותר חמור: לפגום בזכויות הנאשם או לפגוע בזכויות קורבן העבירה?

חייבים להגן על נפגעות עבירות המין

דניאלה מעולם לא חזרה לעצמה מאז ההליך הפלילי, מצבה הנפשי הלך והדרדר והיא נעה ונדה בעולם כמת-חי, מבקשת נפשה למות, האנסים הורשעו וקיבלו כשש שנות מאסר בממוצע, אם ינקו להם שלישי הם בטח ילכו הבייתה ויבנו חיים חדשים ודניאלה? היא קיבלה עונש מוות.

 

צעירה שהותקפה מינית על ידי פקיד הקבלה בחדרה, שואלת לגבי מידת האחריות של הנהלת בית מלון במקרים שכאלו ■ בית משפט השלום הטיל את האחריות על בית המלון בגין רשלנות, ופטר אותו מעבירה בגין הפרת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית

תביעת נזיקין

שופטת בית המשפט השלום, לימור בן שמן, קיבלה את עמדת עורכת דין רוני אלוני סדובניק המייצגת את קורבן העבירה, נפגעת תקיפה מינית, כבוד השופטת פסקה: בית מלון חייב ברשלנות ואף חייבה את בית המלון בפיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהאירוע. בפסק הדין נכתב כי מנהל בית המלון היה צריך לבצע פעולות אקטיביות שיבטיחו שאורחות לא יפגעו, תוך יצירת מרחב מוגן לאורחים ולנשים בפרט.

"בפסיקה השופטת בעצם טוענת שהחוק להטרדה מינית חל רק על עובד ומעביד", מסבירה עו"ד רוני סדובניק, "אך הלכה למעשה הוא חל גם על מרצה וסטודנט, רופא ומטופל, כהן דת ומאמינו, ומפקד ופקוד. מכאן רואים שלא מדובר רק ביחסי עובד ומעביד אלא ביחסי מרות. כך גם במקרה הזה של נותן השירות ומקבל השירות. כפי שזה חל על עובדי ציבור ועובדי מדינה מול מקבלי שירות, הגנת החוק צריכה לחול גם על מקבל שירות בבית מלון".

תביעת רשלנות

לטענת עו"ד רוני אלוני סדובניק, כוונת המחוקק היא להרחיב את החוק כך שיחול על כל מי שכפוף ליחסי מרות, ולכן הוא תקף גם על סטודנטים ועל תלמידים במשרד החינוך, למשל. "בדיוק כמו אצל רופא ומטופל או פקיד ממשלתי, גם כאן ישנם יחסי מרות בין המארח לאורח, ומכאן שהענישה על פי החוק להטרדה מינית צריכה לחול גם במקרה זה". מנגד, בפסק הדין נטען כי עובד המלון איננו עובד ציבור או דומה לו בתפקידיו וסמכויותיו, ולכן אין עוולה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

מקור: אורחת המלון הותקפה מינית על ידי עובד הקבלה: מי צריך לשאת באחריות? – תיירות – TheMarker

עו"ד רוני אלוני סדובניק: סם אונס | לאחרונה מתרבות תלונות נשים ונערות על שתיית משקה בבר, במסיבה, באירוע רב משתתפים או אצל אדם זר, כשמשהו במשקה גרם להן לאבד יכולת לשמור על גופן מפני תקיפה מינית.

שיטת הפתק מהרופא-כך מתחמקים פושעים ועברייני מין בפרט מהרשעה וריצוי עונשם

המקרה הראשון זכור לכולנו מלימודי המשפטים, פרשת "שנסי", עבריין שהורשע ברצח ונדון למאסר ממושך, הציג מסמכים רפואים לפיהם הוא גוסס ממחלה ממארת וכך בוטל מאסרו והוא יצא לחופשי. תחקיר שפורסם לפני שנים גילה שהאיש בריא וחי חיים רגילים מבלי לרצות את עונשו.

השבוע נחשפנו לשיטת "רות דויד" -מביימים התעלפות, מתאשפזים, פתק מפסיכאטר או מאונקולוג וזהו-יצאתם מהסיפור ועד כה שום בית משפט לא קבע שהמעשה מהווה שיבוש הליכים.

אם חשבתם שהמקרים המפורסמים יגרמו למערכת המשפט והאכיפה לשנות משהו -טעיתם. זו דרך המלך של מיטב הסניגורים, לתפור תיק רפואי ללקוח כך שיחמוק מריצוי העונש. ואביא לכם ממשרדי שני מקרים של עברייני מין שחמקו כך מעונש :

1. בחודש אפריל שנת 2000 הגישה המדינה כתבי אישום חמורים נגד 3 מעובדי "אגד" האחד הואשם והורשע באינוס ותקיפה מינית של שתי עובדות מטבח ושני חבריו הורשעו באיומים על הנשים בניסיון לגרום להן לבטל את תלונתן.

"אגד" דאגה לסלק את הנפגעות מהעבודה, ולא נקטה כל הליך נגד שורת עובדים ביכירים שהגיעו לבית משפט ומסרו עדויות שקר כדי לחלץ את חבריהם- זה לא עזר להם- הפוגע הורשע באונס וגם כשערער למחוזי ת"א-הותיר בית המשפט את ההרשעה על כנה.
ואז…לפתע פתאום הציג הסניגור של הנאשם "פתק" קטן בודד לשופטים- לפיו הנאשם נוטה למות ממחלת הסרטן ולכן העונש בוטל . האיש כמובן חי ובריא ונצפה שוב ב 2005 נוהג באוטובוסים של "אגד" כנראה החלים באורח פלא ממחלתו- מדוע לא חזר לרצות את עונשו בכלא? לפרקליטות הפתרונים. ומה עם ציבור הנוסעות של "אגד" שזכותן לדעת שהנהג שלהן הוא לא "חברמן"?..שאלה פתוחה.

2. המקרה השני הוא של קצין משטרה בכיר , אשר מח"ש הגישה נגדו כתב אישום לאחר שניצל את תפקידו לסחיטת שירות מיני ממורה צעירה שנתפסה עם "ג'ויינט" בבית-הקצין הגיע לבית המשפט והציג פתק מהפסיכאטר לפיו הוא "חולה" ולא מסוגל לעמוד לדין פלילי וכך נאלצה מרשתי הנפגעת להסכים לדרישת מח"ש לביטול כתב האישום.

הגיעה העת שמערכת אכיפת החוק, הפרקליטות ומערכת המשפט תשים קץ לתופעת העקיפה מימין של החוק בדרך הרפואית. והגיעה העת שלשכת עורכי הדין תקבע כי עצה משפטית כזו שנותן עו"ד ללקוחו תהווה עבירת אתיקה שדינה שלילה לצמיתות של רישיון.

עו"ד רוני אלוני סדובניק

ברכות לחברתי ד"ר ענבל וילמובסקי על מחקרה בנושא "הטרדות מיניות ברחוב", בשנתיים האחרונות ליוותי מהצד את כתיבת מאמרה בנושא מתבגרות במרחב הציבורי וברשתות חברתיות, במסגרת קבוצת מחקר אקדמית פמיניסטית ששמה לה למטרה להוציא בקרוב ספר ראשון מסוגו בישראל, שיהווה גוף ידע רב תחומי על נערות בגיל בגיל ההתבגרות, הטרדות רחוב הן תופעה חוצות גבולות ותרבויות ותוצאתה היא שלילת החופש של נשים משימוש שווה במרחב הפתוח מחוץ לביתן (לא שבבית הן ממש בטוחות). ענבל אני מצדיעה לך.