לציבור החרדי אין בעיה להבעיר את הרחובות בכל מקרה של הפרת סטטוס קוו. זה קרה במאבק על התחבורה הציבורית בשבת, כשהם התבקשו לחלוק בנטל ובעיקר בעניינים של חופה וגירושין. אז למה הפעם הם החליטו לשתוק? עו"ד רוני אלוני-סדובניק מסבירה
כתבה מאמר : עו״ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 25/07/17 07:45
בשבוע שעבר בית המשפט העליון שינה את הסטטוס קוו המשפטי שהיה נהוג עד היום, לפיו הוא יכבד את בהלכות היסוד הדתיות עליהן מושתתים בתי הדין הרבניים. בצעד אמיץ וחריג, בית המשפט העליון קבע כי הזכות ההלכתית האוטומטית של האישה למזונות ילדיה, איננה יכולה להתקיים יותר והיא מבוטלת לאור היותנו חיים בקדמה מודרנית בה לעתים נשים מרווחיות כמו בני זוגן ובמקרים בודדים אף יותר מהם. העליון נימק את החלטתו הדרמטית בכך שצודק יהיה לבטל את ההלכה הדתית המיושנת ולהתאימה לעידן השוויון בין המינים.
מגורשת, מגורשת, – אבל מזונות תשלמי
כבוד השופט העליון נועם סולברג הדגיש בפסק הדין החדש כי הדרך לשוויון אמיתי בכל הקשור לגירושין עוד רחוקה מאוד – מאחר שהגבר הוא עדיין הגורם היחידי שיכול לאפשר מתן גט לאשתו. "על פי ההלכה היהודית נתון הגט בידיו של האיש. ברצותו יתן, ברצותו יסרב. אף על פי כן אין בכך כדי להצדיק חלוקה בלתי שוויות של חובת תשלום מזונות".
שוויון מגדרי | עו"ד רוני אלוני סדובניק | הסכמי מזונות | הסכם ממון | נישואין | גרושין
במילים אחרות, עולה מבין שורות פסק הדין החדש כקול חליל הפיקולו העדין, מנגינה משפטית חדשה האומרת כי במאה העשרים ואחת אין מקום למערכת משפט בו עדותה של אישה פחותה במשקלה מעדותו של גבר, אין מקום להליך משפטי מטורלל של חליצת נעליים, השלכת גרביים, יריקות או הטחת ספרים וחפצים בבעלי הדין.
באופן לא צפוי, הממסד הרבני, מועצת גדולי התורה, העסקנים החרדים והדיינים בבתי הדין שנוהגים להבעיר את הרחובות בעצרות מחאה חריפות בכל פעם שניכרת סטייה קלה מהסטטוס קוו בין דת ומדינה – בחרו הפעם בשתיקה רועמת. זאת כמובן בגלל שמדובר בהפרת סטטוס קוו שמאפשר לפגוע בנשים ועוזר מאוד לגברים. בעולם משחקי פוקר השולחן קוראים לזה: "לחשוף את הבלוף של היריב" – וכך עשה בית המשפט העליון לממסד הרבני, חשף את הבלוף שלו.
הרי אם דין ההלכה כל כך נוקשה ואין להתאימו לעידן המודרני כפי שטוענים הדיינים הרבנים, כיצד הם שותקים כשהלכת יסוד דתית מתבטלת בידי ערכאה חילונית? אז זהו, ששתיקתם של ראשי הממסד הדתי מוכיחה כי לא שימור המסורת עומד מול עיניהם, אלא שימור מעמדה הנחות של האישה בפני ערכאות שיפוט.
בעידן הדמוקרטי אין מקום עוד לחרמות, קללות, טקסי פולסא דנורא וכיוצא בזה תפיסות מגדריות המתאימות לימי הביניים. וכמובן שאין עוד מקום למערכת דינים המסרבת להכיר בהסכמי קדם-נישואין הכוללים התרת נישואין וקידושין שיכולים לסייע לאישה להשתחרר מנישואין כמו שלגבר מותר.
אין עוד מקום למערכת משפט גברית לחלוטין המסרבת כעקרון לשלב בין שופטיה גם נשים וכזו המושתת על דין בן 5000 שנים מחד ועל פסיקות חשוכות של רבנים שחיו לפני 400 או 500 שנים. כמו הפסיקה כי אישה המתמודדת עם בעל אלים לא תקבל גט אלא אם תסכים לציית לצו "שלום בית" עם התוקף, לדוגמה. כלומר, גם אם הבעל מסכן את חייה – היא לא יכולה לכפות עליו גט אם הוא לא מסכים לכך. לעומת זאת במקרה הפוך – גבר כן רשאי לגרש את אשתו גם היא מתנגדת לכך.
עד היום, הזכות האוטומטית למזונות ילדים הייתה היתרון היחידי שנשים "זכו" בו בהליך המשפט הדתי ועל כן, לא מפתיע שדווקא הפרת הסטטוס קוו המשפטי הזה עבר בשקט וללא כל הפגנה חרדית. שום כיכר לא התמלאה בזעקות "גוועלד", שום עצרת רבנים לא התקיימה ואף מפלגה חרדית לא איימה לפרק את הקואליציה.
גם בתיק קשה זה, היינו עדים לחקירה נגדית שכל מטרתה להכפיש את הקטינה ולהציגה כשקרנית, מיתרנית מינית ואשמה באונס.
הפעם בית המשפט לא גילה סבלנות כלפי קו הגנה פוגעני ומכפיש כלפי מתלוננת –
וטוב שכך.
מילה חמה לצוות פרקליטות המדינה פלילים מחוז ת״א בראשות הפרקליטה רותי שביט אשר עשה עבודה יסודית ובלתי מתפשרת בתיק דגל זה.
ידע כל אדם צעיר או בגיר כי ניצול מיני של אישה בגילופין, כל שכן קטינה, איננה ״הסכמה״ והיא תעלה לאנס כזה באישום והרשעה באונס.
משרד עו"ד רוני אלוני סדובניק
דברי גדול שופטי בית משפט עליון בעיני, השופט מישאל חשין על כבודם של ילדים :
"משפט הטבע הוא, שילד יגדל בבית אביו ואימו: הם שיאהבו אותו, הם שיאכילו אותו וישקו אותו, הם שיחנכו אותו, והם שיעמידו אותו על רגליו עד אם היה לאיש. זו זכותם של אב ואם וזו זכותו של בנם. ואולם הורים יוכלו שיקפחו זכותם זו שנתן להם האלוהים, וכך יהיה אם יקפחו את זכותו של הקטן. קטן אינו חפץ הניתן להיטלטל מיד-אל-יד ולו ככלי-יש-חפץ-בו.
קטן הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול."
{ע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 94(2), 1166, 1168 (1994)}
איזו תבונה ואהבת האדם, היכן יש עוד אנשים כמו האיש הזה?
בספטמבר האחרון נחשפו בתוכנית "המקור" עדויותיה של הנערה, שנדרשה על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים להדגים כיצד נאנסה. כעת היא מספרת מה עבר עליה מאז – האם המערכת השתנתה? כדי לצפות בוידאו – סרטון ליחצו על הקישור בהמשך
פני תשעה חודשים שידרנו כאן את ההקלטות קורעות הלב של עדותה של צעירה שנאנסה בגיל 14.5. קיווינו שהשידור יחולל שינוי בדרך בה העדויות הללו מתנהלות, נגיד במינימום שיכניסו בובות לדיונים כאלו, כדי שנאנסות לא יצטרכו להדגים עם גופם. יצאנו לראות מה באמת התחדש מאז.
תגובת דוברת מערכת בתי המשפט:
"מדובר בנושא שהבדיקה בעניינו מוצתה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימ') אליעזר גולדברג, אשר קבע באופן נחרץ כי הטענות שהושמעו כנגד ההרכב אינן נכונות. הנושא כבר פורסם בעבר (גם בתוכניתכם כפי שאף עולה מן השאילתה) לרבות תגובות של מערכת בתי המשפט, החלטת הנציב והקלטות מתוך הדיון. נראה כי כל מה שניתן לומר בנושא כבר נאמר ויש להצטער על מיחזור הדברים.
"הנציב קבע בהחלטתו (שהותרה לפרסום על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אשר גרוניס, ושרת המשפטים דאז, חה"כ ציפי לבני) כדלקמן: 'שמיעת ההקלטה אינה מותירה כל ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה 'לכרוע על ארבע, ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה'… לטענה זו אין כל יסוד והינה עלילת דברים'; ובהמשך קבע הנציב "מסקנתי מן החומר שבפני היא, כי בית המשפט הקפיד לשמור על כבודה של המתלוננת לאורך כל חקירתה, וגילה הבנה למעמד הקשה והמביך בו הייתה נתונה, זאת תוך שהוא מקיים את חובת ההגינות גם כלפי הנאשמים'.
"בוועידת המשפט השנייה שנערכה סמוך לאחר פרסום החלטת הנציב, אמר נשיא בית המשפט העליון דאז, כבוד השופט אשר גרוניס: 'בהתבסס על אמירות חסרות בסיס של עורכת דין, שלא ייצגה בתיק ולא נכחה באולם הדיונים, ומבלי לבדוק את העובדות לאשורן, הכריזו אמצעי תקשורת שונים כי שלושה שופטים אילצו קרבן אונס לגשת למרכז אולם הדיונים, לכרוע על ארבע, ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה. תמונתם של השופטים הופיעה בעיתונים; הם – ומערכת המשפט בכלל – הוכפשו, ויושרתם המקצועית נפגעה. בירור שערך נציב תלונות הציבור על שופטים הצביע על כך שמדובר, כלשונו של הנציב, בלא פחות מעלילה; וכי הפרסומים בעניין לא תאמו כלל ועיקר את מה שהתרחש בפועל'.
"בנסיבות אלו אין לנו אלא להצטער על כך ששוב אתם מוצאים מקום לעסוק בנושא שמוצה על אף הפגיעה הנגרמת עקב העיסוק בו לתדמית מערכת בתי המשפט ולשופטים. עם זאת לעניין שאלתכם בנוגע להדרכות לשופטים, יצוין כי במסגרת המכון להשתלמות שופטים נערכות מאז ומתמיד השתלמויות לשופטים בנושאים רבים ומגוונים, לרבות בכל הקשור בעבירות מין שלגביהן מתקיימות השתלמויות ייעודיות".
עורכת דין רוני אלוני סדובניק הקדישה שנתיים מחייה לחשיפת ההקלטות המשפילות מהמשפט בו התבקשה הנאנסת להדגים את האונס שעברה. בראיון ראשון ובלעדי מסבירה עורכת הדין רוני סדובניק מה חשוב לדעת בפרשת האונס החדשה במועדון אלנבי 40 ("נשים לא יודעות שהסכמה כשאדם שיכור היא אינה הסכמה"), ומספרת איך הגיעה הילדה הירושלמית שהייתה קורבן לפדופיליה קשה לקו חזית הנפגעות. לקרוא ולהאמין
הועלו נגדך האשמות קשות, שלא דייקת בפרטים בעת הגשת התלונה. גם חלק מהפרטים שסיפרה שטייף בשידור היו לא מדויקים.
"אני מוצאת הרבה צביעות בטענה החוזרת ונטענת כלפיי כאילו לא דייקתי. טענו שמיקה אולצה להדגים את תנוחת האונס כשהיא כורעת על ברכיה, ואכן שומעים בקלטת שזה מה שקרה. זה באמת משנה אם כרעה על ארבע או על שתיים? אם ההדגמה נעשתה בזמן החקירה הנגדית או החוזרת? גולדברג יכול היה לחדד את שאירע בבית המשפט, אבל הוא בחר לנקות את השופטים. הוא עוד הגדיל לעשות ולקבוע שלא נגרם לנאנסת נזק נפשי בזמן שאינו מוסמך כלל לתת אבחנה כזו".
