עו"ד סדובניק – פניות על פגיעה מינית (הטרדה, תקיפה או אונס) במערכת הבריאות – מצד אנשים מצוות רפואי, מטפלים נפשיים או מטפלים אלטרנטיביים.
אחרי החשיפה באולפן שישי של המטופלת שהתלוננה כי פסיכיאטר / מטפל מוכר תקף אותה מינית, לידי חדשות 2 Online הגיעו נתונים על מספר הנשים שפנו בתלונה על הטרדה מינית, תקיפה מינית, אונס וכיו"ב של המטפל או הרופא. "בתחום בריאות הנפש, מוסדות פסיכיאטרים, היכולת של נשים להתלונן היא אפסית"
לפי החשד במשטרה, שמעוני, ביצע בשנים האחרונות עבירות מין במספר נשים שעבדו תחת מרותו. עוד על פי החשד, על מנת שלא יתלוננו נגדו, חתם עימן על "הסכם שתיקה" שמומן בעיקר מכספי שוחד שנתנו קבלנים ויזמים בעלי אינטרסים בעיר אשקלון. בין היתר מייחסת לו המשטרה עבירת אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה מגונה והטרדה מינית והתנכלות. הגשת תלונה למשטרה
נפגעי / נפגעות עבירה, עבירות פליליות, עבירות מרמה, הונאה, עבירות מין במיוחד, מתקשים מאוד לקום ולעשות את הצעד של הגשת תלונה למשטרה, התנהלות מול פרקליטות המדינה ועד הגעה למעמד של מתן עדות בבית המשפט. תלונה במשטרה? מדובר בהליך לא פשוט בכלל. ליווי יעוץ החל משלב הגשת תלונה במשטרה.
לעיתים קרובות נוכל לשמוע על חוויה של "אונס שני", מעצם ניהול ההליך.
הגשת תלונה במשטרה מול שוטרים שאינם מבינים את החומר, מדברים אל הנפגעת, הנפגע, המתלונן או המתלוננת, ובאופן כללי אל מתלוננים, בצורה שאינה מעוררת אמון בה, הבעת חוסר אמון בגרסה שהיא מתארת,
יחס לא נאה, כניסה ויציאה של אנשים מתוך החדר בעת מתן, הגשת תלונה במשטרה,
יכולים להפוך את כל התהליך לחוויה מאוד קשה, משפילה, מחלישה.
חשוב לדעת שניתן לעבור את כל התהליך מהגשת תלונה ועד הגשת גזר דין נגד הנאשם הפוגע בבית המשפט, באופן שההליך עצמו מעצים אותך כנפגעת עבירה.
כיצד הופכים את ההליך המשפטי הקשה והמסובך להליך שמעצים את הנפגעת?
אפשר לעשות זאת, כשהופכים את ההליך המשפטי לחלק מהליך השיקום הרפואי.
חלק מהתהליך של שיקום אחרי עבירה שנעברה בך, היא מתן המשגה, שם, מינוחים
היכולת לקרוא לדבר בשמו, השלב הבא של השיקום הוא הבנת האשמה, על מי מוטלת האחריות על מה שקרה, האם אני אשמה במה שקרה לי?
האם הפוגע אשם שמה שקרה לו? האם מישהו אחר אשם? מי אחראי למה שקרה?
רק לאחר שהנפגעת מבינה שלא בה האשם, אלא בפוגע, אז היא יכולה להיכנס לשלב השלישי.
השלב האחרון של השיקום, היא התביעה- claiming. "הגשת תלונה במשטרה" blaming (האשמה)-> Claiming (תביעה) ייעוץ,
בשלב ה-claiming, אנו דופקות על השולחן, דורשות צדק, אנחנו רוצות להגיש תלונה ואנחנו רוצות שייעשה משפט.
ההליך הזה, ניתן לעשות אותו בצורה שבה גם העימות עם הפוגע במשטרה
הוא דרך להוציא החוצה, לרוקן החוצה את כל המסע הכבד שלקחת אתך מאז הפגיעה ועד היום.
פתאום את עומדת מול הפוגע בעימות ורואה שהוא לא כל כך מאיים כמו שזכרת אותו
אם את מקבלת את ההדרכה הנכונה, יעוץ, איך לבוא למשטרה, על מה לשים דגש, מה חשוב למשטרה לדעת כשאת מגישה את התלונה במשטרה, מה חשוב לעשות בעימות, מה חשוב להדגיש ולציין בפני החוקרים במשטרה, מה לעשות לגבי סעיפי האישום איך לדבר עם הפרקליטות, איך להפוך את ההליך של הבעת דעתך על עסקת טיעון, כן או לא,
לגורם שמעצים אותך, שמחזיר לך את השליטה בחייך.
עורכת דין רוני אלוני סדובניק והחיילת מאי פאטל, הטרדה מינית בצבא, כתב אישום דיני עבודה, התעמרות בעבודה, סביבת עבודה – הגשת תלונה במשטרה
השליטה שנלקחה ממך על ידי הפוגע- עכשיו את מחזירה לעצמך את השליטה.
את זו שמעבירה לשופטים תצהיר קורבן עבירה ואת עומדת על כך שדעתך ועמדתך תישמע
במקביל, במקביל הגישה עו"ד רוני סדובניק בקשה למשרד הביטחון להכיר באור כנפגעת פעולות איבה. "לתבוע הכרה ממשרד הביטחון כנפגעת פעולות איבה. זה נשמע לי מאוד הגיוני. אמרו לי שזה יהיה תהליך קשה, כי אף אחת לא קיבלה הכרה כזו קודם. אבל אני חושבת שמההתחלה ידענו שזה סוג של פיגוע. זו הצלחה חשובה.
לראשונה בישראל, ע"י עו"ד רוני אלוני סדובניק, לקוחת המשרד, נפגעת תקיפה מינית, הכרה כנפגעת טרור, הכרה כנפגעת פעולות איבה, בשל תקיפה מינית שביצעו בה פלסטינים תושבי מחנות הפליטים, ממזרח לירושלים.
זאת ע"פ חוק התגמולים המגדיר פגיעת איבה כ"פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי".
ההחלטה שנתקבלה ב משרד הביטחון התבססה על חומרי החקירה בתיק, על עדויות שנגבו של עבודה של עו"ד רוני אלוני סדובניק, שהוכיחה כי יש יסוד סביר להניח כי התקיפה כוונה נגד התובעת בשל היותה יהודיה, על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי.
"מקום האירוע, האווירה הכללית והמתח המתמיד השורר בו, יש בהם כדי להוות 'יסוד סביר' להניח כי האירוע הינו אירוע איבה", נכתב בהחלטה. ההחלטה הועברה לטיפול אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, מה שיאפשר להעניק לנפגעת את מלוא הזכויות והסיוע המוענק לנפגעי איבה, סיוע ו זכויות ע"פ המוסד לביטוח לאומי.
חוק התגמולים מגדיר את פגיעת איבה כ" פגיעה ממעשה אלימות… בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי". על-פי החוק, הכרה בנפגע איבה תתקבל ב"נסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה".
ההחלטה שקיבל עורך הדין ידידיה אורון מ משרד הביטחון אישור, התבססה עלעבודה מאומצת של עורכת הדין רוני אלוני סדובניק, המייצגת נפגעות תקיפה מינית, חומרי החקירה בתיק, על עדויות שנגבו ע"י עו"ד סדובניק, מגורמים שונים ועל מכתבו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ניצב מני יצחקי, שבו ציין כי למיטב הערכתו המקצועית. יש יסוד סביר להניח כי התקיפה כוונה נגד התובעת בשל היותה יהודיה, על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי.
"מקום האירוע, האווירה הכללית והמתח המתמיד השורר בו, יש בהם כדי להוות 'יסוד סביר' להניח כי האירוע הינו אירוע איבה", נכתב בהחלטה. ההחלטה הועברה לטיפול אגף נפגעי פעולות איבה ב מוסד לביטוח לאומי, מה שיאפשר להעניק לנפגעת את מלוא הזכויות והסיוע המוענק לנפגעי איבה. סיוע ו זכויות.