תגית: נפגעי עבירות מין במשפחה

  • הצדק נעשה – גאות- הרשעה באונס בתוך המשפחה

    הצדק נעשה – גאות- הרשעה באונס בתוך המשפחה

    "הרשעה באונס בתוך המשפחה – צדק לנפגעת | עו"ד רוני אלוני סדובניק"
    "הרשעה באונס בתוך המשפחה – צדק לנפגעת | עו"ד רוני אלוני סדובניק"

    הצדק נעשה – הרשעה באונס בתוך המשפחה

    בית המשפט אמר את דברו: הרשעה חד-משמעית באונס במשפחה – הצדק ללקוחה שלנו

    בגאווה ובכובד ראש, אנו משתפות על ניצחון משפטי חשוב ומטלטל.
    בית המשפט המחוזי מרכז קיבל פה אחד את גרסת לקוחה שלנו, והרשיע את אחיה באונס שביצע בה.
    העונש ייגזר בהמשך.


    המאבק השקט של נפגעות תקיפה מינית : כשפגיעה מינית מתרחשת בתוך המשפחה

    במהלך השנים ליווינו נשים רבות שהתמודדו עם תקיפה מינית בתוך ביתן – אח שפוגע מינית באחותו.
    לצד הכאב, מתלווה גם שבר משפחתי עמוק:
    הורים קרועים בין הרצון "להציל" את הבן לבין הרצון להגן על הבת.

    ובמקום לתמוך בנפגעת, חלק מההורים נוקטים באיומים כספיים:
    "אם תתלונני – תודרי מהירושה."


    ⚖️ מה שחשוב לדעת – איום כזה הוא אינו חוקי

    🛑 אין להפעיל לחץ או סחיטה באמצעות ירושה או צוואה.
    👩‍⚖️ החוק רואה בכך פגיעה בזכות להתלונן ובחופש הבחירה של הנפגעת.
    📅 החוק עודכן – כיום ניתן להגיש תלונה על פגיעה מינית בתוך המשפחה עד גיל 43.


    💜 אנחנו כאן כדי להילחם לצד מי שקולן מושתק

    המאבק למען נשים ונפגעות תקיפה מינית הוא ערך ליבה במשרדנו.
    לא נירתע מלהביא צדק גם כשהמאבק הוא בתוך הבית.

    תגים: אונס, במשפחה, גיל 43, בתוך המשפחה, תקיפה מינית, אלימות במשפחה, נפגעי עבירות מין במשפחה, הרשעה, בית משפט למשפחה, אח, אחות, ירושה, הדרה, צוואה, תלונה במשטרה,


    📢 לצפייה בפוסט המקורי בפייסבוק:
    <ahref="https://www.facebook.com/roni.alonisadovnik/posts/pfbid02ix9MZzTnqpjt2E71WHJUEKXxBmqtezgQi1maJFatXphVPcA1PC767BaxnyFnycu hl" target="_blank" rel="nofollow noopener">לחצו כאן</a>

  • תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה | בלוג | 19.12.16

    תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה | בלוג | 19.12.16

    הלוחשת לשרה שקד- אולי שמישהו ילחש לשרת המשפטים (אותה אני מעריכה) שקד,

    כמה תובנות מהשטח בבתי המשפט למשפחה לפני שמבססים חלוקת המזונות על בסיס שכר ההורים:

    1. גובה שכרו של גבר-אישה איננו קבוע כפי שהיה בעבר, כיום משתנה שכרם עובדים שכירים / עצמאים חדשות לבקרים, אדם מפוטר, או נופל למשכב, או פותח עסק חדש, שכר האם משתנה אף הוא, פיטורים, הריון קשה שמאלץ להוריד שעות, צרכי הילדים- מה שהיה בעניין שכר קבוע כבר נעלם מהעולם.

    התוצאה של חוק שקד תהייה שהסכמי גירושין שבוססו על מצג שכר בזמן נתון יפתחו חדשות לבקרים בהליכים מתישים חוזרים ונשנים בבתי המשפט למשפחה.

    וזה מה שקורה כבר עכשיו. היה הסכם? סגרו עניין? יש סטמפה של בית משפט? אפשר לברך הגומל?

    ממש לא! אותם זוגות גרושים מגיעים כל הזמן שוב ושוב לבתי המשפט בטענות שהשכר השתנה וצריך לפתוח מחדש את כל הסכם המזונות.

    שרת המשפטים שכחה שהיא אחראית גם על בעיית העומס המוטל על בתי המשפט, אם ברצונה למסד הסכמי מזונות על שכר הורה בנקודת זמן- עליה לוודא שזה סופי ואין לבא כל שני וחמישי לדרוש ״בקשה ליישוב סכסוך בשל שינוי בהכנסות״ המחייב ביטול ההסכם למזונות.
    התא המשפחתי ובעיקר הילדים צריכים יציבות.

    2. האשליה כאילו ההורים יתחלקו בינהם בהוצאות השונות חוגים/ ביגוד/ בית ספר, טיפולי שיניים וכד׳- זה כבר עכשיו מתכון למריבות יומיומיות בין הגרושים- עוד כלי של שליטה והתנכלות בידי הצדדים כדי להציק לגרוש/ה .

    לכן לדעתי צריך לקבוע ״פיקס פרייס״ בלי תשלומי חצאים ולהפחית קשר בין הצדדים למינימום בנושאי כסף.

    3. שקד לא מתיחסת כלל בהצעתה למצב השכיח בו בן הזוג שיוזם את הגירושין, מתחיל
    מהלך של הסתרת הכנסותיו האמיתיות, עובדים בשחור, הכל כדי שהמזונות יהיו נמוכים. מה עושים עם זה? לשקד הפתרונים.

    4. שקד כמו חברי הכנסת כולם לא מתיחסת כלל לפיל הלבן הענק שעומד באמצע אולם המליאה- מה קורה בגירושים על רקע אלימות במשפחה? למה אישה מוכה צריכה להתרועע יום יום בקשר עם הפוגע בה כדי להתחשבן על כסף והוצאות הילדים?

    עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, ואלימות | צילום איליה מלינקוב | קורבן | זכויות נשים בעבודה, Haaretz, haaretz, nrg, maariv, מעריב, ידיעות אחרונות, Globs, גלובס, אונס ילדים, נפגעי פשיעה, נפגעי פשיעה חמורה, נפגעי עבירות פליליות, , אלימות בתוך המשפחה,
    עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, ואלימות נגד נשים | צילום איליה מלינקוב

    כל אינטרקציה בין אם מוכה לגרוש אלים מחייב מודל הסדרי ראיה ומזונות שונים כך שיתאפשר לקורבנות עבירת אלימות במשפחה הסדרי תשלום ללא מגע עם הפוגע ללא התדינות עמו-יש לאפשר קיום מודל ללא מזונות כלל בתמורה להרחקה לצמיתות של הורה אלים מילדיו ומגרושו/תו.

    שקד לא נתנה דעתה לקבוצה הגדולה בציבור של ילדים נפגעי גילוי עריות אלימות ומאמהות מוכות וכמעט רצוחות שבתי המשפט מאלצים אותם להסדרי ראיה עם הפוגע .

    השרה שקד מכירה את סעיף 6 בחוק זכויות נפגעי
    עבירה המקנה צו הרחקה קבוע של הפוגע מקורבנותיו ולא אוכפת אותו בבתי משפט למשפחה דווקא על ציבור נפגעי עבירה המוחלשים ביותר בחברה-בנות זוג וילדים.

    ההגנה שהמדינה נותנת לפי חוק לכלל נפגעי עבירת אלימות נמנעת שיטתית סדרתית מנפגעי עבירת אלימות במשפחה

    וזה עוד כלום לנוכח סירוב גורף של בתי המשפט למשפחה מהזכות להרחקת הורה פוגע אלים.

    גרושה פרודה שעברה אלימות מהפרוד מחוייבת כל חייה לרוץ כל 3 חודשים לבית משפט לקבל צו הגנה והרחקה הליך שבו היא נאלצת לפגוש את הפוגע ולהתעמת איתו באולם!!

    תגיות: בית משפט למשפחה, הסכמי גירושין, הסכמי מזונות, שרת המשפטים איילת שקד, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אלימות נגד נשים, ייצוג נשים, נפגעות תקיפה מינית, אלימות מגדרית, אלימות נגד נשים

    תגיות: טובת הילד, צו הגנה, צו הרחקה, אלימות בתוך המשפחה, עורך דין, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, נפגעי עבירות מין במשפחה, רצח במשפחה.
    מישהו הכניס לראש המערכת הנחת יסוד מטופשת שטובת הילד היא להתרועע קבוע עם ההורה האלים כי זה בסדר.

    שמעתי השבוע דיינים בבית דין רבני שמודעים
    לחקירה פלילית נגד הגרוש בחשד לגילוי עריות עם בנותיו וקיימו דיון מפולפל :״מה גובר על מה? טובת הילד או חובת כיבוד אב?״
    למה הסדרי ראייה אם יש חשש לגילוי עריות? מה קורה למזונות במצב כזה?

    כשהאלימות היא בתוך המשפחה האם נכון לכפות הסדרי ראייה ?
    התעלמות הצעת החוק למזונות ממקרים של גירושין על רקע אלימות היא רשלנות.

    בישראל אלפי נשים נפגעות אלימות כלכלית- הסדרי המזונות המוצעים הם פשוט עוד דרך חדשה להתעלל בגרושה ובילדים- הפעם באישור שופט.

    רק לאחרונה סגרתי תיק בו בית משפט אישר הסדר שהאב מנתק כל קשר עם הילדים בתמורה לויתור האם על מזונות מלאים.

    לא כולם כאלה אבל יש גם כאלה שהיו מוכנים לא לשלם מזונות ופשוט להעלם מהשטח ולאפשר לאישה ולילדים לשקם עצמם ללא נוכחותו האלימה.

    לא ניתן להעביר חקיקה בעניין כסף משפחתי בלי לכלול התיחסות לכל המצבים המשפחתיים הללו.

    גירושין רבים קורים בשל אלימות והתעללות- אסור לאפשר לצד המתעלל לעשות שימוש בשוט בתי המשפט כעוד סוג של אלימות חדשה. וזה נכון לגברים ונשים כאחד.

  • מי שומר על ילדי האומנה? עו"ד רוני אלוני סדובניק

    מי שומר על ילדי האומנה? עו"ד רוני אלוני סדובניק

    מי שומר על ילדי האומנה?

    תחקיר שישודר הערב בערוץ 1 אצל איילה חסון (27/3/15).

    צפו היום בתחקיר מהחשובים והמטלטלים שהיו כאן, 20:00 "מבט" הערב.

    עו"ד רוני אלוני סדובניק: איך נולד התחקיר?

    למשרדי הגיעה צעירה בת 19 וסיפרה לי כיצד הוצאה על ידי הרווחה מחזקת אביה שהיה שתיין ומדוכא אבל אהב אותה מאד וטיפל בה ככל שיכל, היא הוכנסה למשפחת אומנה בקריית מלאכי ושם עברה מגיל 6 פגיעה מינית יומיומית בידי אב האומנה. היא סיפרה לעו"ס וזו לא האמינה לה, טענה שהיא "ממציאה" כדי לחזור לחיק אביה האוהב. החזירו אותה לטורף הפדופיל בכח, הפעם היא צילמה אותו בעת ביצוע מעשיו בעזרת הטלפון הנייד שלה. רק כך נחשף האונס.

    יצאתי למאבק משפטי קשה ומתיש מול משרד הרווחה והרשויות, אשר במקום להשפיל מבט ולהתנצל, טרטרו אותנו שנים במאבק משפטי בלתי נגמר.

    בסוף אכן הצלחנו לקבל פיצוי מהגבוהים שהיו בארץ, אך התנאי של המדינה היה שהיא תתחייב לסודיות ולא תדבר על מה שקרה באומנה ולא על הסדר הפיצויים.

    אחריה, הגיעו אלי אח ואחות בשנות העשרים, שאף הם הוכנסו לאומנה באזור אחר בארץ, ואף הם עברו תקיפה מינית, התעללות פיזית ומינית קשה מאד, כשהפדופיל באומנה נחשף הם הוצאו משם אך הרווחה השאירה שם לעוד שנה- ילדה קטנה נוספת שהמשיכה להיאנס עוד תקופה ארוכה. גם כאן שילמה המדינה פיצויי עתק בתנאי שתשמר סודיות.

     

    ילדי אומנה, אונס במשפחת אומנה, עו"ד נפגעי עבירה, ייצוג ילדים נפגעי עבירה, ילדות נפגעות אונס, אונס באומנה, קטינים נפגעי עבירה, תביעה מול הרווחה, תביעה נגד הרווחה, תביעה נגד משרד הרווחה, משרד הבריאות, קופת חולים, אלימות במשפחה, אונס במשפחה, תקיפה מינית במשפחה, פיצוי כספי, תביעת נזיקין
    ילדי אומנה, אונס במשפחת אומנה, עו"ד רוני אלוני סדובניק – מייצגת נפגעי עבירה בתביעות נגד משרד הרווחה.

    כשהגשתי את התביעה הנזיקית השמינית בשם ילדה נוספת שאף היא נאנסה בעת שהותה במשפחת אומנה, הבנתי שיש כאן כבר תופעה

    המחייבת חשיפה וביקורת ציבורית, אך הפרקליטות קיבלה גיבוי מוחלט מבית המשפט שדן בתיקים אלו- שהטיל איסור פרסום גורף המונע מהילדה לספר מה קרה-

    כך עדיף לא? שאיש לא ידע, שאיש לא יתקן, שימשיכו באותה המתכונת הרשלנית של בחירת משפחות אומנה בשיטה קלוקלת, הרחק מעין השמש המחטאת. מאחורי דלתיים סגורות. צו איסור פרסום המגוננים לא על נפגעת העבירה אלא על רשלנות פושעת של הממסד.

    תחקיר עומק על מחדל המדינה בפיקוח על משפחות אומנה, ? זה אכן נושא קשה לעיכול.

    יפעת גליק ואיילה חסון מערוץ 1 , הן הרימו את הכפפה, ראו את החשיבות הציבורית במיגור עבירות מין נגד ילדים בתוך חסות המדינה -ועמלו על משימה עיתונאית ממדרגה ראשונה שמטרתה-למנוע את הכאב והסבל מהילד והילדה הבאים בתור.