תגית: פגיעה מינית בילדות

  • עו״ד רוני אלוני־סדובניק מתריעה: פגיעה מינית בטיפול רפואי (רופא) הפרה עמוקה של האמון

    עו״ד רוני אלוני־סדובניק מתריעה: פגיעה מינית בטיפול רפואי (רופא) הפרה עמוקה של האמון

    גזר הדין בפרשת פרופ׳ אריה לוין מציב במרכז את ביטחונן של מטופלות ואת ההגנה על ילדות וקטינות. לצד הענישה, חשוב להכיר את האפשרות לקבל ליווי, לשמור תיעוד ולבחון את הזכויות האישיות של כל נפגעת.

    פרשת אריה לוין: גזר דין לאחר הרשעה

    לפי הדיווח בחדשות 13, נגזרו שש שנות מאסר בפועל על פרופ׳ אריה לוין, גסטרואנטרולוג ילדים ולשעבר מנהל יחידה בבית החולים וולפסון. לוין הורשע באונס אימו של מטופל ובעבירות מין בשתי מטופלות קטינות.

    על פי הפרסום, ההרשעה באה בעקבות הודאה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על העונש. עוד דווח כי לוין הפקיד 750 אלף ש״ח לפיצוי הנפגעות ורישיונו לעסוק ברפואה בוטל לצמיתות. הפרקליטות ביקשה 13 שנות מאסר והביעה ביקורת על העונש שנגזר.

    מדובר בהרשעה ובגזר דין, ולא בחשד או בכתב אישום בלבד. הכתבה אינה מספקת מידע על ערעור או על הפיכת פסק הדין לחלוט, ולכן אין להסיק ממנה שההליך הסתיים סופית.

    חדר טיפול רפואי עם מסכת ודלת פתוחה — איור בנושא אמון וביטחון בטיפול
    איור להמחשה בלבד; אינו מציג מקום או אדם הקשורים לפרשה.

    כש רופא, מטפל, שאמורים לסמוך עליו מנצל את האמון, פוגע מינית

    חדר טיפול הוא מקום שבו אנשים מבקשים עזרה, לעיתים מתוך דאגה עמוקה לבריאותם או לבריאות ילדיהם. למטפל יש ידע מקצועי, מעמד וגישה למידע אישי. הפער הזה מחייב גבולות ברורים וכבוד למטופלת בכל שלב.

    פגיעה מינית במסגרת טיפול מעוררת שאלות החורגות מן המעשה עצמו: כיצד נשמרת תחושת הביטחון? כיצד מתקבלת תלונה? ולמי יכולה לפנות מטופלת שמתקשה להבין אם מה שאירע היה חלק מבדיקה או חציית גבול?

    מטופלת אינה צריכה להכריע לבדה מהי ההגדרה המשפטית של האירוע כדי לבקש עזרה. אפשר לתאר את מה שאירע במילים פשוטות, לקבל תמיכה ולברר את האפשרויות. אין צורך להפוך את ההתלבטות למבחן שהנפגעת נדרשת לעבור לפני שיקשיבו לה.

    ילדים, ילדות והורים: לא להשאיר את הבירור למשפחה לבדה

    כאשר ילדה או ילד משתפים בחוויה מטרידה מטיפול, חשוב לפנות להם מקום לדבר ולהימנע מהטלת אשמה. ההורה אינו צריך להחליט באותו רגע איזו עבירה התרחשה; המטרה הראשונית היא להבין מה נחוץ לילד או לילדה כדי להיות בטוחים ולקבל סיוע מתאים.

    ליווי משפטי של קטינים נפגעי עבירה מחייב רגישות לגיל, לפרטיות ולקשר עם המשפחה. באתר המשרד ניתן לקרוא על ייצוג קטינות וקטינים נפגעי עבירה ועל התמיכה המשפטית בילדים ובילדות שנפגעו.

    כדאי להגיע לפגישת ייעוץ |

    • תיאור אישי: מה זכור מן האירוע, היכן התרחש ומי נכח. אפשר לציין במפורש מה אינו זכור או אינו ודאי.
    • מסמכים קיימים: סיכומי ביקור, הפניות, אישורי תורים והתכתבויות רלוונטיות, ככל שהם ברשותכם.
    • שאלות ודאגות: חשש מחשיפה, המשך טיפול רפואי, פנייה למשטרה או הצורך בליווי לאורך ההליך.

    אין צורך להמתין עד שכל החומר יהיה בידיכם כדי לקבוע התייעצות (פגישת ייעוץ) . מטרת הפגישה היא לעשות סדר גם כאשר התמונה עדיין חלקית. מידע נוסף זמין בעמוד הגשת תלונה במשטרה.

    ענישה, פיצוי והצרכים של הנפגעת

    תקופת המאסר היא חלק מרכזי מן ההליך הפלילי, אך היא אינה מתארת את מלוא צורכי הנפגעת. בפגישת ייעוץ ניתן לברר גם את משמעות הפיצוי שנפסק או שולם, ואת האפשרות לבחון תביעה אזרחית בעקבות תקיפה מינית בהתאם לנסיבות, למסמכים ולדין החל.

    אין להסיק מן הסכום שפורסם בפרשה מהו הפיצוי המתאים במקרה אחר, או אילו זכויות נוספות עומדות לנפגעות בתיק זה. שאלות אלה דורשות עיון פרטני בהסדר ובמסמכי ההליך.

    שאלות נפוצות

    האם הסדר הטיעון קבע את תקופת המאסר?

    לפי חדשות 13, ההסדר בפרשה זו לא כלל הסכמה על העונש. חשוב להבחין בין הסכמה על כתב האישום והודאה לבין הסכמה עונשית.

    האם אפשר להתייעץ (להגיע לפגישת ייעוץ) גם כשלא בטוחים כיצד להגדיר את הפגיעה?

    כן. אפשר לפנות עם תיאור האירוע והשאלות שהוא מעורר, בלי לקבוע מראש את סיווגו המשפטי.

    ליווי משפטי לנפגעות ולנפגעי עבירות מין

    משרד עורכות הדין אלוני־סדובניק, בהובלת עו״ד רוני אלוני־סדובניק, עוסק בייצוג נפגעות ונפגעי עבירה, לרבות ילדים וילדות. ניתן לפנות לצורך בירור אפשרויות ליווי בהליך הפלילי ובחינת תביעה אזרחית, תוך התאמה לנסיבות ולצרכים האישיים.

    לתיאום פנייה למשרד: 03-5280926.

    המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. תיאור הפרשה מבוסס על הפרסום המקושר; אין כאן קביעה בדבר אחריותו של מוסד רפואי או בדבר הליכים שלא נזכרו במקור.

    מקור: חדשות 13 — הדיווח על גזר הדין בפרשת פרופ׳ אריה לוין, מאת אלי סניור והדר גיל־עד.

    תגיות ומילות מפתח: תקיפה מינית, פגיעה מינית, עבירות מין, פגיעה מינית בטיפול רפואי, פגיעה מינית בילדים, פגיעה מינית בילדות, נפגעות עבירה, זכויות נפגעי עבירה, ליווי נפגעות עבירות מין, עורך דין תקיפה מינית, עורכת דין עבירות מין, עו״ד רוני אלוני־סדובניק, רוני אלוני סדובניק, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, אלוני־סדובניק עורכות דין, ייצוג נפגעי עבירה, ייצוג נפגעות עבירה, הגשת תלונה במשטרה, תביעה אזרחית בעקבות תקיפה מינית, פיצויים לנפגעות תקיפה מינית, נזיקין, פיצויים, הורים, ילדים, ילדות, אריה לוין, גזר דין.

  • כתב אישום: תושב המרכז תקף מינית את בתו במשך שנים — עו״ד רוני אלוני־סדובניק על תקיפה מינית בתוך המשפחה וזכויות הנפגעת

    כתב אישום: תושב המרכז תקף מינית את בתו במשך שנים — עו״ד רוני אלוני־סדובניק על תקיפה מינית בתוך המשפחה וזכויות הנפגעת

    הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אב כבן 55, המייחס לו עבירות מין חמורות בבתו הקטינה מאז שהייתה כבת שמונה. לפי כתב האישום, הפגיעה המינית נמשכה כשש שנים וכללה עבירות אינוס ומעשים מגונים, תוך ניצול יחסי התלות והאמון שבין ילדה לאביה.

    רוני אלוני סדובניק, עו"ד, 3.7 מיליון ש"ח, פיצוי כספי, אונס, גן העיר תל אביב, תקיפה מינית, ילדה נפגעת אונס, נערה נפגעת אונס, אונס לאומני, טרור, יהודיה, נפגעי פעולות איבה,
    רוני אלוני סדובניק עו"ד 3.7 מיליון פיצוי נפגעת אונס פיצויים כספיים, ראיתי את הרוע בהתגלמותו": הנאנסת מגן העיר שוברת שתיקה

    כתב אישום חמור הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נגד תושב המרכז כבן 55. על פי הפרסום, האב נאשם כי ביצע בבתו הקטינה עבירות מין במשך תקופה של כשש שנים, החל מהיותה בת שמונה.
    חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה בכתב אישום, ולא בהרשעה. הנאשם זכאי לחזקת החפות כל עוד לא הורשע בדין. העובדות המתוארות להלן מבוססות על הנטען בכתב האישום ועל הפרסום בתקשורת.
    לפי כתב האישום: פגיעה מינית שיטתית בילדה מאז גיל שמונה
    על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז מרכז, האב ניצל את היותו אביה של הילדה, את גילה הצעיר, את תמימותה ואת התלות הטבעית שלה בו. נטען כי הוא ביצע בה באופן שיטתי וסדרתי עבירות מין חמורות, ובהן עבירות אינוס ומעשים מגונים.
    המעשים המיוחסים לו נמשכו, לפי הנטען, במשך כשש שנים. בחלק מהמקרים, כך פורסם, האב איים על בתו שאם תספר על הפגיעה המינית — הוא יכה אותה.
    כתב האישום מייחס לנאשם, בין היתר, עבירות של אינוס קטינה בת משפחה ומעשה מגונה בקטינה בת משפחה. לצד הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
    פרטי האישום ומסמכי המעצר המלאים אינם ניתנים לפרסום, בשל החובה להגן על פרטיותה של נפגעת העבירה ולמנוע כל אפשרות לזיהויה.
    מדוע תקיפה מינית בתוך המשפחה עלולה להימשך במשך שנים?
    מקרים של תקיפה מינית בתוך המשפחה מתאפיינים לא פעם בפערי כוח קיצוניים. כאשר האדם הפוגע הוא הורה, הילדה או הילד תלויים בו מבחינה רגשית, משפחתית ולעיתים גם כלכלית. אותו אדם שאמור להעניק לילד ביטחון והגנה הוא, לפי הנטען, גם מי שפוגע בו.
    ילדות וילדים שנפגעו מינית בתוך המשפחה עשויים להתקשות להבין את משמעות המעשים, לקרוא להם בשם או לספר עליהם לאדם אחר. לעיתים הם חוששים שלא יאמינו להם, שהמשפחה תתפרק, שההורה הפוגע יממש איום שהשמיע או שהם עצמם יואשמו במה שקרה.
    בושה, אשמה, פחד, בלבול ונאמנות משפחתית אינם מלמדים שהפגיעה לא התרחשה. אלה עשויים להיות חלק ממנגנון השליטה ומהמציאות המורכבת שבה נתונים ילדים וילדות החשופים לעבירות מין מצד בן משפחה.
    גם כאשר הילדה אינה מתנגדת באופן פיזי, אינה מצליחה לצעוק או ממשיכה להתנהל לכאורה כרגיל בבית ובבית הספר — אין בכך הסכמה ואין בכך כדי להפחית מחומרת הפגיעה הנטענת. תגובות של קיפאון, שתיקה, ניתוק או חשיפה מאוחרת מוכרות במצבים של טראומה ופגיעה מינית מתמשכת.
    איומים ודרישה לשמור סוד
    לפי הפרסום, בחלק מהמקרים איים האב על בתו כי יכה אותה אם תספר על המעשים. איום מסוג זה עלול להעצים את תחושת חוסר האונים של ילדה ולהבהיר לה, מנקודת מבטה, שאין לה דרך בטוחה לפנות לעזרה.
    פוגעים מינית בילדים עשויים להשתמש באיומים, בהפחדה, בהטלת אשמה, בהבטחות, במתנות או בדרישה לשמור על “סוד משפחתי”. לעיתים הילדה חוששת לא רק לשלומה, אלא גם לגורל בני משפחה אחרים.
    לכן, חשיפה המתרחשת לאחר שנים אינה צריכה להיבחן מתוך השאלה הפשטנית: “מדוע היא לא סיפרה קודם?”. השאלה הראויה היא אילו פחדים, יחסי תלות ומנגנוני שליטה מנעו ממנה לדבר בזמן אמת.
    כיצד ראוי להגיב כשילדה או ילד מספרים על פגיעה מינית?
    כאשר ילדה, ילד, תלמיד או תלמידה מספרים על פגיעה מינית, יש חשיבות רבה לתגובה הראשונית של המבוגר השומע את הדברים. תגובה רגועה ומאמינה עשויה לסייע להם להמשיך לספר ולקבל עזרה.
    מומלץ:
    להקשיב לדברים בלי לכעוס על הילד או להטיל עליו אשמה.
    לומר באופן ברור: “אני מאמין או מאמינה לך”, “זה לא באשמתך” ו־“טוב שסיפרת”.
    לא לתחקר את הילד ולא לדרוש ממנו לחזור שוב ושוב על הפרטים.
    לא לעמת אותו עם האדם החשוד בפגיעה.
    לתעד בהקדם ובזהירות את המילים שנאמרו, בלי להוסיף פרשנות.
    לפנות לגורמי המקצוע והרשויות המתאימים ולקבל ייעוץ משפטי וטיפולי.
    לנקוט צעדים מיידיים להגנה על הילד כאשר קיים חשש לפגיעה נוספת.
    במצב של סכנה מיידית יש לפנות ללא דיחוי למשטרה או לגורם חירום מתאים.
    האחריות של הורים, בתי ספר ואנשי חינוך
    הורים, מורים, יועצות, מנהלים ואנשי טיפול אינם אמורים לקבוע בעצמם אם התיאור ששמעו “מספיק אמין”. תפקידם הוא להקשיב, להגן על הילד ולהעביר את המידע לבחינה מקצועית בהתאם לדין.
    שינוי פתאומי בהתנהגות, פחד מאדם מסוים, נסיגה בלימודים, קשיי שינה, הסתגרות, התפרצויות, התנהגות מינית שאינה תואמת גיל או סירוב בלתי מוסבר להגיע למקום מסוים עשויים להצדיק תשומת לב ובירור רגיש. עם זאת, סימנים אלה אינם מוכיחים כשלעצמם שהתרחשה תקיפה מינית.
    אין רשימה אחת של תגובות המשותפת לכל הנפגעות והנפגעים. חלק מהילדים ממשיכים להגיע לבית הספר, להשתתף בפעילויות ולהיראות מתפקדים, אף שהם מתמודדים עם פגיעה קשה ומתמשכת.
    ההליך הפלילי וזכויות נפגעת העבירה
    ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה לבין הנאשם, אך לנפגעת העבירה עשויות להיות זכויות חשובות במהלכו. בהתאם לנסיבות ולשלב המשפטי, עשויות להתעורר שאלות הנוגעות לקבלת מידע, להגנה על פרטיותה, להשמעת עמדתה בנושאים מסוימים ולהיערכות לעדות.
    ליווי משפטי עצמאי מטעם הנפגעת אינו מחליף את הפרקליטות. תפקידו לסייע לה ולמשפחתה להבין את ההליך, להכיר את זכויותיהן, להתכונן לצמתים משמעותיים ולהשמיע את עמדת הנפגעת במקומות שבהם הדין מאפשר זאת.
    הגנה על זהותה של קטינה שנפגעה מינית היא עיקרון מרכזי. אין לפרסם שם, צילום, כתובת, מסגרת לימודים, קשר משפחתי או פרט אחר שעלול להביא לזיהויה — גם כאשר שמה אינו מצוין במפורש.
    האם ניתן להגיש גם תביעה אזרחית?
    הליך פלילי ותביעה אזרחית הם מסלולים משפטיים שונים. מטרת ההליך הפלילי היא לברר את האחריות הפלילית לעבירות המיוחסות לנאשם. בהליך אזרחי עשויה נפגעת עבירה לבקש פיצוי על הנזקים שנגרמו לה, בכפוף לראיות, לנסיבות המקרה ולהוראות הדין.
    בין הנזקים שעשויים להיבחן נמצאים נזק נפשי, הוצאות טיפול ושיקום, פגיעה בתפקוד, באפשרויות ההשתכרות ובמהלך החיים, וכן כאב וסבל. במקרים המתאימים נבחנת גם אחריותם של גורמים נוספים שידעו, היו צריכים לדעת או הפרו חובת הגנה — אך כל טענה כזו מחייבת תשתית עובדתית ומשפטית פרטנית.
    בתיקים הנוגעים לפגיעה מינית בילדות עשויות לחול הוראות מיוחדות בנוגע להתיישנות. לכן אין להניח מראש שמאוחר מדי לפעול, אך גם אין לדחות קבלת ייעוץ משפטי המותאם לנסיבות המקרה.
    עו״ד רוני אלוני־סדובניק: ליווי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית
    עו״ד רוני אלוני־סדובניק מייצגת נפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות, לרבות במקרים של תקיפה מינית בתוך המשפחה, פגיעה מינית בילדות, אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית.
    משרד אלוני־סדובניק עורכות דין מעניק ליווי משפטי בהליכים הפליליים ובתביעות אזרחיות לפיצויים. הליווי עשוי לכלול בחינה ראשונית של המקרה, הסבר על זכויות נפגעת העבירה, הכנה לקראת שלבים בהליך הפלילי, איסוף מסמכים וראיות ובדיקת האפשרות להגשת תביעה אזרחית.
    מקרים של פגיעה מינית בילדים ובילדות דורשים טיפול רגיש, אחראי ודיסקרטי. כל החלטה משפטית צריכה להתקבל לאחר בדיקה פרטנית של העובדות, מצב ההליך, צורכי הנפגעת והשלכות הפעולה עליה ועל משפחתה.
    שאלות ותשובות נפוצות
    האם הגשת כתב אישום פירושה שהאב הורשע?
    לא. כתב אישום מבטא את טענות התביעה ואת החלטתה להעמיד אדם לדין. ההכרעה אם הנאשם אשם מתקבלת בבית המשפט לאחר ניהול ההליך, אלא אם התיק מסתיים בדרך משפטית אחרת. עד להרשעה עומדת לנאשם חזקת החפות.
    האם ילדה יכולה להיחשב כמי שהסכימה למעשים מיניים של הורה?
    אין לראות בתלות של ילדה בהורה או בהיעדר התנגדות פיזית הסכמה חופשית. עבירות מין בקטינים, ובפרט בתוך המשפחה, נבחנות בהתאם לגיל, לטיב המעשים, לקרבה המשפחתית, ליחסי המרות וליתר נסיבות המקרה.
    מדוע נפגעות ונפגעים מספרים לפעמים רק לאחר שנים?
    חשיפה מאוחרת עשויה לנבוע מפחד, איומים, בושה, תחושת אשמה, תלות בפוגע, חשש מפירוק המשפחה או קושי להבין בילדות שמדובר בפגיעה מינית. עצם חלוף הזמן אינו שולל את האפשרות שהפגיעה התרחשה.
    האם אפשר לקבל פיצוי גם אם מתנהל הליך פלילי?
    בנסיבות מתאימות ניתן לבחון מסלול אזרחי לצד ההליך הפלילי או לאחריו. העיתוי והמסלול המתאימים תלויים בעובדות, בראיות, בשלב ההליך ובהוראות ההתיישנות.
    מה צריכים הורים לעשות אם ילדה מספרת על תקיפה מינית?
    יש להקשיב, לחזק אותה, להבהיר שאינה אשמה, להימנע מחקירה עצמאית או מעימות עם החשוד ולפנות לגורמי המקצוע המתאימים. כאשר קיימת סכנה מיידית, יש לפנות מיד למשטרה.

    גילוי נאות: הנאשם לא הורשע ועומדת לו חזקת החפות. המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית של נסיבות המקרה.
    מקור: ynet — “אישום: תושב המרכז פגע מינית בבת שלו במשך 6 שנים — מאז שהייתה בת 8”
    תגיות ומילות קידום: תקיפה מינית, פגיעה מינית, עבירות מין, עבירות מין במשפחה, גילוי עריות, אונס קטינה, מעשים מגונים, פגיעה מינית בילדים, פגיעה מינית בילדות, תקיפה מינית של ילדה, אב שפגע בבתו, נפגעות עבירה, זכויות נפגעי עבירה, ליווי נפגעות עבירות מין, עורך דין תקיפה מינית, עורכת דין עבירות מין, עו״ד רוני אלוני־סדובניק, אלוני־סדובניק עורכות דין, תביעה אזרחית בעקבות תקיפה מינית, פיצויים לנפגעות תקיפה מינית, הורים, ילדים, ילדות, תלמידים, תלמידות, בית ספר, פגיעה מינית בתוך המשפחה. רוני אלוני סדובניק, עו"ד, עורכת דין רוני אלוני סדובניק, ייצוג נפגעי עבירה, ייצוג נפגעות עבירה, הגשת תלונה במשטרה, סגירת תיק, ערר על סגירת תיק, ערעור, בית משפט עליון, תביעה אזרחית, נזיקין, פיצוי, פיצויים,















    Source: אישום: תושב המרכז פגע מינית בבת שלו במשך 6 שנים – מאז שהייתה בת 8

  • אלוהי הילדים היכן אתה? כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק

    אלוהי הילדים היכן אתה? כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק

    הטרדה מינית בכנסייה הארמנית בישראל, התעללות מינית בילדים, התעללות בילדים, חטיפת ילדים, פגיעה מינית בילדים, תקיפת ילדים, ילדות, נערים, נערות, כנסייה, כנסיה, בית כנסת, מורה, תלמיד, תלמידה, גן ילדים, פדופיליה, הזנחת ילדים, סיכון ילדים, ילדים בסיכון, פדופיליה, עו"ד
    עו"ד רוני סדובניק קטינים נפגעי עבירה – יצוג נפגעי התעללות מינית בילדים.

    אלוהי הילדים איפה אתה?
    פרשת "חטיפת ילדי תימן" תתברר כאין וכאפס לעומת הפרשה המוסתרת והמוכחשת הרבה יותר- סירוב מדינת ישראל להציל ילדים נפגעי גילוי עריות.
    בישראל נוהגת מראשית קום המדינה תרבות הסתרה, הכחשה, סילוף היסטוריה והשמדת ראיות העלולות להוכיח כי נעשות כאן זוועות בחסות ממסדית.
    אין לי ספק שועדת החקירה הבאה שתקום כאן, תעסוק בכשל הקולוסאלי של המדינה ומוסדותיה בהתמודדות עם "גילוי עריות" (שיעבוד מיני מתמשך של פעוטות וקטינים לבן משפחה).
    אני לא רואה הבדל בין בגיר המנצל מינית ילד בחסותו-לבין סחר בבני אדם לזנות.
    ובכל זאת- כעת חיה, פרקליטות המדינה סוגרת בזה אחר זה מאות תיקי גילוי עריות בטענת "חוסר ראיות" ומאפשרת בכך לפוגע להמשיך בפגיעה המינית, הכל בסדר. שום דבר לא קרה.
    אחת מכל 7 ילדות ואחד מכל 10 בנים מאז קום המדינה -עברו ניצול מיני בתוך הבית. לאישה מוכה מגיעה הגנה? מיקלט? אבל לילד הפגוע? לא!.
    מייאש איך שהמדינה שלי מסרבת להביט למפלצת הפדופילית בלבן שבעיניים.
    אבל אין מה לעשות-אפילו בתי המשפט מעדיפים פעמים רבות מידי את זכות האב החשוד לישון לבד עם הילד המתלונן, על פני זכות הילד שלא להיפגע מינית.
    אלוהי הילדים, איפה אתה?
    משרד עו"ד רוני אלוני סדובניק

  • שני חזן חושפת: "עברתי התעללות מינית במשך 6 שנים" – פנאי פלוס

    בצעד אמיץ, חושפת לראשונה מלכת היופי לשנת 2012, הדוגמנית שני חזן, את ההתעללות המינית שעברה בתור ילדה ונמשכה שש שנים נוראיות.   בכתבת השער, שתתפרסם ביום ראשון הקרוב במגזין "מנטה", מספרת חזן בגילוי לב לעיתונאית חגית גינזבורג על הטראומה. "עברתי התעללות מינית כשהייתי ילדה, מגיל 8 ועד גיל 144, על ידי מישהו שהכרתי. זה גרם לי להמון דיכאונות, לא רציתי לאכול, לא רציתי להיות בכלל. אף אחד גם לא ידע, והתביישתי בזה". משתפת חזן.

    מקור: שני חזן חושפת: "עברתי התעללות מינית במשך 6 שנים" – פנאי פלוס

    ילדים נפגעי תקיפה מינית, ייצוג ילדים נפגעי עבירה, פגיעה מינית בילדות, ילדות נפגעות תקיפה מינית, עו"ד רוני אלוני סדובניק, דוגמנית, סלבס, נערים נערות