תגית: בית המשפט העליון

  • הטריד מינית צעירות בנות 12 ועמד לצאת בזול – עד שהעליון התערב | חדשות מעריב | עו"ד רוני אלוני סדובניק

    בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי וגזר 21 חודשי מאסר על גבר צעיר שהטריד מינית חמש נערות ברשת, איים עליהן בפרסום תמונותיהן – וניסה להיפגש איתן פיזית

    Source: הטריד מינית צעירות בנות 12 ועמד לצאת בזול – עד שהעליון התערב | חדשות מעריב

    גבר צעיר, שבמשך שנה שלמה הטריד מינית בצורה מקוונת חמש נערות בגילאים 12 עד 13, יכנס לבית הסוהר לתקופה של 21 חודשים, כך נקבע היום בפסק דין של בית המשפט העליון. ההחלטה באה לאחר שהמדינה ערערה על עונש קל במיוחד שהוטל עליו – תשעה חודשי עבודות שירות בלבד.

    על פי כתב האישום, הנאשם יצר קשר עם הנערות הצעירות ושלח להן באופן שיטתי חומרים פורנוגרפיים, תמונות של איבר מינו, והודעות מיניות בוטות. הוא דרש מהקטינות לשלוח לו בחזרה תיעוד מיני של עצמן, תוך מתן הנחיות מדויקות לגבי התנוחות והאיברים שעליהן לחשוף.

    במשך שלוש שנים תמימות, האיש עבר טיפולים, הערכות מסוכנות, וליווי צמוד של שירות המבחן. בסופו של התהליך, השופט בני שגיא החליט להקל עמו באופן דרמטי וגזר עליו עונש סמלי של עבודות שירות.

    תגיות: אינטרנט, בית המשפט העליון, בית משפט עליון, עו"ד רוני אלוני סדובניק, הטרדה מינית, עבירות מין בילדים, נערים, נערות, ייצוג נפגעי עבירה, פדופיליה, עורכת דין, רשת, ברשת

    בהרכב של שלושה שופטים, נקבע פה אחד שאכן חלה התקדמות בשיקום, אך היא אינה מספיקה כדי למנוע מאסר בפועל. השופט חאלד כבוב כתב בפסק הדין: "נוכח החומרה היתרה הטמונה בהתנהלותו של המשיב במסגרת האישום החמישי, במסגרתה איים על נפגעת העבירה – הקטינה כי יפיץ את תמונותיה אם תסרב להיכנע לגחמותיו".

    השופט יוסף אלרון הוסיף נופך אישי חריף: "במשך שנה שלמה, ממקום 'מחבואו' ברשת האינטרנט, המשיב פנה כמשחר לטרף לנערה אחת ולנערה אחרת, במטרה לממש את גחמותיו המיניות".

  • הגיעה העת לשנות את המדיניות הכושלת בהליך צווי הרחקת עבריני מין ואלימות מקורבנם: כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק

    הגיעה העת לשנות את המדיניות הכושלת בהליך צווי הרחקת עבריני מין ואלימות מקורבנם: כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק

    הגיעה העת לשנות את המדיניות הכושלת בהליך צווי הרחקה של עבריני מין ואלימות מקורבנם:

    המצב הקיים הוא פשוט בלתי ניסבל עבור ציבור נפגעי ונפגעות עבירות מין ואלימות. לא משנה באיזה שלב נמצאת התלונה: במשטרה, בפרקליטות, בבית משפט, לפני הרשעה אחרי גזר דין, אחרי מאסר- בכל מקרה מערכת המשפט השובנסטית מסרבת בכל תוקף לאכוף את סעיף 6 לחוק זכויות נפגעי עבירה המקנה זכות לנפגע/ת עבירה להרחקתו הפיזית של החשוד/נאשם/ נדון מקרבתו של קורבנו.

    ‏‏צו הרחקה עוד רוני אלוני סדובניק -צווי בית משפט - צו הגנה
    ‏‏צו הרחקה עוד רוני אלוני סדובניק -צווי בית משפט – צו הגנה

    המשטרה נותנת צו הרחקה של שבועיים עד חודש, בתי משפט? אלו מצפים שהנפגעת תתרוצץ כל יתרת חייה , כל שלוש שנים תרוץ ותוציא שוב חידוש לצו הרחקה של מי שפגע בה.

    את המחוקק והשופט לא מעניין שההתעסקות כל פעם מחדש עם הפוגע והחובה לראות אותו שוב ושוב ושוב בבית משפט בעניין צו ההרחקה המחודש, מהווה ״טריגר״ שמכשיל את הליך השיקום של נפגעת העבירה.

    כי בישראל 2018 זכויות עבריין המין והאלימות הרבה הרבה יותר נחשבות מזכות קורבן עבירה לשקט ושלווה בהמשך חייה.

    כמה פשוט היה אם השר הממונה על המשטרה גלעד ארדן | Gilad Erdan היה פשוט מכונן תקנות בכח סמכותו (אפילו ללא חקיקה ראשית) המאפשרות למשטרה להורות על הרחקה טוטלית של החשוד מקרבת קורבנו עד תום כל ההליכים הפלילים ללא הגבלת זמן, בלי לשלוח את הקורבן לבד לבית משפט להוציא הארכות של צו ההרחקה.

    אלו שחכמות מספיק לקחת עו״ד לליווי בהליך הפלילי מקבלות את השירות הזה מאיתנו אבל מה עם כל המתלוננות שאינן מלוות? למה להתעלל בהן כך?

    נשיאת ביהמ״ש העליון תקל משמעותית על העומס במערכת המשפט אם רק תנחה את השופטים כולם לכלול דרך קבע בגזר הדין הוראות הרחקה לצמיתות לכל ימי חייה של הנפגעת.

    גם לא עולה כסף למדינה גם יביא מזור ושקט גם ימנע אלימות נוספת וגם יקל על העומס במערכת השיפוט.

    היחידה שבטח תתנגד למהלך זו הלוביסטית של לשכת עורכי הדין איילת שקד עושת דברו של ראש הלשכה שעושה דברם של הסניגורים הפלילים שהמליכו אותו,

    רק נשיאת העליון יכולה להם. היא רק צריכה לרצות בזה.
    עו"ד רוני אלוני סדובניק – ייצוג נשים נפגעות תקיפה מינית – ליווי נפגעי עבירה

    Michal Rozin מיכל
    עליזה לביא
    איציק שמולי | Itzik Shmuli
    יפעת שאשא ביטון – Yifat Shasha Biton
    Yair Lapid – יאיר לפיד

  • ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת התכנסה לדיון נוסף בנושא יחס בתי המשפט לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

    ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת התכנסה לדיון נוסף בנושא יחס בתי המשפט לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

    ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת התכנסה לדיון נוסף בנושא יחס בתי המשפט לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

    כתבה עו"ד רוני אלוני סדובניק (מתוך פוסט בפייסבוק) יולי 2017

    יש לדעתי מספר לקונות מרכזיות שחייבים לתקן ומשום מה זה כמעט לא מתקדם כבר שנים:

    א. לא סביר בעיניי שבתיקי אונס יושבים עדיין לעיתים קרובות מדי הרכבי שיפוט של שלושה גברים בלבד ללא אף אישה שופטת בהרכב.

    ב. לא סביר ששורת ההלכות המתקדמות והמדהימות שהתווה בית המשפט העליון בתחום עבירות המין לא מיושמות באופן חקירת הנפגעות על דוכן העדים במחוזיים ובשלום, למה זו לא חובה ליישם בשטח את ההלכות שכבר נקבעו?

    ג. אין לשבץ שופטים לתיקי עבירות מין אם לא עברו השתלמות מקצועית בתחום הספציפי- אפשר לזהות מייד שופטים שכן יודעים את מלאכת הקודש כי פשוט למדו היטב ולעומק את הנושא ובקיאים בו, אך הרשימה לצערי לא ממש ארוכה, כששופטים יודעים ומבינים מהי טראומה מעבירת מין (במיוחד אצל קטינים או ביחסי מרות) וטורחים ללמוד את הנושא לעומק- התוצאה ברורה ומיידית:

    הצדק מופיע! חווית העדות של הנפגעות הופכת מעצימה ותורמת מאד להליך השיקומי שלהן,

    וההיפך- כששופט לא מכיר את התחום היחודי והמורכב, ונותן לעמדות מיזוגניות ודעות קדומות או מסורתיות שאבד עליהן הכלח להכתיב את החלטותיו, ההליך הופך מעליב ונחווה ע״י הנפגע/ת לעיתים כאונס שני.

    למה כל כך קשה לקבוע שבתיקי עבירות מין ישובצו אך ורק להרכבים משולבי מיגדר שהשתלמו בנושא?

    בשנת 2014 קבעו שרת המשפטים אז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון ששופטים יעברו השתלמויות מקצועיות בתחום הספציפי, מדוע אם כך לא יהיה זה תנאי סף למינוי שופטים חדשים, שיש להם ברזומה המקצועי לפחות קורס אקדמי אחד במיגדר ולמה שהשתלמות בתחום הספציפי של עבירות מין לא יהיה תנאי לשיבוץ שופטים בהרכבי השיפוט בתיקי עבירות מין?

    ולא רק בהליך הפלילי, למה לא ישובצו מראש בתיקי תביעות נזקין מעבירת מין או בתיקי הטרדה מינית, רק שופטים שעברו הכשרה מתאימה כזו על אומדן הנזק מעבירת מין?

    מישהו היה מעלה בדעתו לשבץ לתיק פירוק חברה שופט/ת שאינו בקי בדיני התאגידים?

    יחד עם זאת אני ממש מתנגדת ל הקמת בית משפט לעברות מין, בתי משפט המוגבלים לנושא מוגדר וספציפי כמו ״עבודה״ או רק לנושא ״משפחה״ מאד בעייתיים.

    זו דרך ישירה להדרת הנושא מחוץ למערכת המשפט הכללית, הכוונה טובה אך זו טעות לעשות זאת.

    באיזה בית משפט יתברר תיק בינ-דציפלנרי שבו למשל שוד מזויין שבמהלכו נאנסה בעלת הדירה?

    באיזה בית משפט תתברר עבירת מין שביצע אב בבתו? בבית משפט למשפחה או בבית משפט לעבירות מין?

    באיזה בית דין תתברר תביעת עובדת שהוטרדה מינית והבוס שלה התנכל לה בהורדת שכרה ועצירת קידומה? בבית הדין לעבודה או בבית משפט לעבירות מין?

    שוב יפצלו לנו כל תביעה לשלוש תביעות נפרדוות שונות?

    לא רוצות ״עזרת נשים״ משפטית ! רוצות מקום מול ארון הקודש!

    מי היא עו"ד רוני אלוני סדובניק, ליווי ייצוג נפגעות תקיפה מינית, נפגעות אונס, קורבן אונס, עורכת דין פמיניסטית, קטינים נפגעי עבירה, ילדים נפגעי תקיפה מינית, אונס ילדים, בית חולים, טיפול רפואי, רופא, רשלנות רפואית, חו"ל, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שופטי בית המשפט העליון, השופטים, אורי דניאל, נפגעי פעולות איבה, משרד הביטחון, תגמולים, טרור, תביעה, הכרה, אונס לאומני, משרד עורכות דין, בית ספר, נערות, מורה, תל אביב, הטרדה מינית
    עו"ד רוני אלוני סדובניק / משרד עורכות דין / ייצוג נפגעות תקיפה מינית, נפגעות אונס
  • יש שופטות בבית המשפט העליון: בירושלים ובארה"ב

    שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות גינזבורג Ruth Bader Ginsburg הידועה בעמדותיה בהקשר ייצוג נשים ושמירה על זכויות נשים בכלל.
    עו"ד רוני סדובניק

     

    יש שופטות בירושלים ובארה"ב

    שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות גינזבורג Ruth Bader Ginsburg הידועה בעמדותיה בהקשר ייצוג נשים ושמירה על זכויות נשים בכלל.

    עו"ד רוני סדובניק

    ‎Posted by ‎עו"ד רוני אלוני סדובניק – ייצוג נשים נפגעות תקיפה מינית – ליווי נפגעי עבירה‎ on‎ יום שני 14 מרץ 2016

  • עו"ד רוני אלוני סדובניק: הדרת נשים מהמרחב הציבורי הפוליטי חייבת להיפסק.

    מההיכרות שלי עם דיני הבחירות, בית המשפט העליון יתקשה להעתר לבקשת העותרות לשלב נשים ברשימות החרדיות. השאלה היא באיזו עילה תדחה העתירה? מיצוי הליכים? שיהוי? זכות עמידה? צורך בחקיקה?
    מה שבטוח הוא, כי הדרת נשים מהמרחב הציבורי הפוליטי חייבת להיפסק. זה נכון לש"ס ואגו"י אך גם לנתניהו ולליכוד (מה זה 3 נשים במפלגת שלטון?) יתכן שצודקת חברתי הרבנית עדינה בר שלום, אשר אמרה לפני ימים ספורים בכנס בנושא זה-כי הכל צריך לקרות בקצב הנכון, לא בכח, לא בכפייה. אני מפרגנת לה על האמונה שמתישהו נשים ישולבו במפלגות החרדיות, אך נראה לי שדחיפה קלה, רוח גבית משפטית הייתה יכולה לזרז את זה מעט. אין כמו רגולציה במצבי קיצון.