השבוע שוב קבע מוסד אקדמי בישראל (הפעם אוניברסיטת תל אביב) שמרצה הטריד מינית סטודנטית ושוב,
כמקובל במגדל השן האקדמי אצלנו- המרצה נשאר ללמד ננזף וממשיכים קדימה. כלום לא קרה.
אבל משהו כן קרה, ועליו ממעיטים לדבר- ההתנכלות למתלוננת.
בחוק למניעת הטרדה מינית ישנם שני איסורים: לא להטריד מינית ולא להתנכל למתלונן/ נת.
הטרדה מינית באוניברסיטה, במכללה, בצבא, בעבודה, היא חמורה כשדרישת ״שוחד מיני״ שלא נענית ומביאה ל״ענישת״ המסרב/ת- התנכלות.
תגמול למסכימה ועונש למסרבת.
עו"ד נפגעי עבירה, הטרדה מינית בלימודים, רוני אלוני סדובניק
הפוקוס הציבורי בדיון על מקרים כאלה, מיתמקד בטעות, בעיקר בהטרדה המינית עצמה, מה היה? מה עשה לה? כמה פעמים? התנצל? נענש?
מתנצחים בשאלה השולית, האם המעשה המטריד היה חמור, או ברף ״נמוך״ .
אך זה ממש לא חשוב, הטרדה מינית קלה כחמורה, מילולית או פיזית, היא הטרדה מינית. נקודה.
על כן, משנקבע כי התקיימה הטרדה מינית כהגדרתה בלשון החוק, הפוקוס חייב להתמקד בצד המרכזי והחשוב באמת בפרשות אלו:
ענישת המסרבת: ההתנכלות המגיעה כלפי כפיף/פה שהעז להתלונן בכלל על הטרדה מינית.
מעשה ההטרדה המינית מצד בעל מרות ושררה, הוא חמור מאחר שיש לו שתי תוצאות אפשריות, אם העובדת/ הסטודנטית נענית היא מתוגמלת תעסוקתית ואם היא לא נענית, שעון החול מופעל, מתחילה הספירה לאחור עד לרגע בו תעוף מהמוסד או תורחק ממעגל המתקדמים והמקודמים.
התנכלות.
משרד עו"ד רוני אלוני סדובניק
היום מציינת מדינת ישראל את ״יום החיילת 2016״
תודה ליו״ר הוועדה למעמד האישה בכנסת, ח״כ אעידה תומא סולימן שסירבה לקיים דיון בועדה לציון יום החיילת, שאף אחד לא ידע על קיומו בכלל, ובזכות סירובה לעשות כן, הייתה כבילעם שבא לקלל ויצא מברך- כעת בזכותך אעידה היקרה כולנו יודעים שב 12 ביולי חוגג העם את יום חיילות צה״ל.
אז לכבוד החיילות (ובנות השירות הלאומי) בעבר בהווה ובעתיד-
שאו ברכה נשים אמיצות, קרביות או עורפיות, מטרש״יות ועד אלופות משנה, חיילות בודדות עולות, חיילות באויר בים וביבשה, עיניים שלנו במסכים בראדרים, במוניטורים ובבקרת גבולות, מדריכות חובשות וטכנאיות, פקידות ונהגות, שומרות ש״ג מגבניק״יות, חיב״ה, וטייסות – העם מחבק אתכן ומוקיר אתכן ואת תרומתכן רבת השנים לביטחון המדינה.
השנה החולפת הביאה שינויים רבים לחיילות צה״ל בנוגע לזכותן ליצוג בתיקי הטרדה מינית, מודעות לצורך בדיסטנס פיקודי מול חיילות והפיכת מרכז מהו״ת לשם דבר בכל הנוגע לליווי נפגעות עבירות מין.
תדע כל אם עברייה כי הפקידה את בנותיה בידי מפקדים הראויים לכך.
עו"ד רוני אלוני סדובניק
עו"ד רוני סדובניק פרקליטתה של מאי פאטל: נשקלת תביעה נגד – עוסקת ב- זכויות נשים
חשד לתקיפה מינית נרחבת באמצעות אפליקציות פופולריות בקרב בני הנוער בישראל: היחידה הארצית של המשטרה עצרה חשוד בהטרדה מינית / תקיפה מינית, בחשד שפגע מינית בעשרות ילדות ונערות ברשת האינטרנט תוך כדי שימוש באפליקציות. לפי החשד, זרקה ביצע בילדות ובנערות מכמה מדינות בעולם מעשים מגונים ואף כאלו הנקשרים לעבירת אונס/ אינוס באמצעות רשת האינטרנט, באמצעות הרשת בעודו צופה באותן ילדות / נערות.
עו"ד רוני אלוני סדובניק: הדרת נשים זמרות מזכותן להישמע מעל גלי האתר, בשיוויון כמו זמרים גברים, היא הפרת עיקרון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הדרה זו של נשים מהמרחב הציבורי, איננה מפתיעה לצערנו. ההדרה קיימת בכל התחומים והנושאים , לעיתים היא סמויה מן העין (כפי שהיה במקרה זה) ולעיתים היא מונחת גלויה לפתחנו.
המאבק המשפטי לשוויון הזדמניות לנשים, הוא גם מאבקם של כלל המגדרים שלהם אמא אהובה, בת יקרה, אחות נפש או בת זוג לחיים. לכל אחד מאיתנו אישה / נשים שהיינו רוצים לאפשר להן למצות את הפוטנציאל האינדווידואלי ש…להן לפחות באופן שווה לזה של גברים.
לא מדובר כאן כעת על אפליה מתקנת שדורשות אמניות הזמר, אלא על דרישה קולקטיבית למתן זכות שבחוק.שיוויון בהזדמנות להוכיח את עצמנו. מה כל כך קשה בזה? עו"ד רוני אלוני סדובניק – ייצוג נשים נפגעות תקיפה מינית – ליווי נפגעי עבירה
עורכת דין רוני אלוני סדובניק פגישה עם הילרי קלינטון – זכויות נשים – ייצוג נשים – ייצוג משפטי לנשים – ליווי משפטי – ייצוג הולם לנשים
עוד הצלחה חשובה למשרד עורכות הדין אלוני סדובניק בתביעה מול משרד הביטחון:
לקוחת המשרד – עברה תקיפה מינית ובוזתה על רקע היותה יהודיה בירושלים, ותוכר כנפגעת איבה:
הרשות המאשרת במשרד הביטחון החליטה להכיר בסטודנטית יהודייה לקוחה שלנו שהותקפה מינית, סמוך לעיר העתיקה בירושלים, כנפגעת פעולת איבה
האירוע הקשה , נשוא ההחלטה, התרחש ב-16 בפברואר 2008 בשעה 14:30 לערך, בגן ציבורי סמוך לגיא בן הינום באזור העיר העתיקה בירושלים. קבוצת נערים פלסטינים (שהיו קטינים בעת המעשה) הקיפו סטודנטית יהודייה כבת 25, תפסו אותה בכוח, שדדו אותה וביצעו בה מעשה מגונה, תוך שהם גורמים לה חבלות רבות ושבר באפה.
חוק התגמולים מגדיר פגיעת איבה כ"פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית היא פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי- אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי- ערבי".
על-פי החוק, הכרה בנפגע איבה תתקבל ב"נסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה".
ההחלטה המנומקת שקיבל עו"ד ידידיה (דידי) אורון, הסגן הבכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון לתביעות וביטוח, בתוקף סמכותו כ"רשות המאשרת" במשרד הביטחון, התבססה על עמדתו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, אשר בחן את המקרה וקבע, לאור מכלול נסיבותיו, כי הנפגעת הותקפה בשל היותה יהודייה ועל כן מדובר באירוע שהרקע לו הינו לאומני.
החלטת הרשות המאשרת הועברה לטיפול אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, ותאפשר להעניק לנפגעת את מלוא
הזכויות והסיוע המוענק לנפגעי איבה.
רצח אישה | תיעוד מצמרר, של רצח אישה ידוע מראש, רצח נשים ואלימות במשפחה. על משפחות נרצחים
כתבה: עו"ד רוני אלוני סדובניק
ענת גורן בתוכנית המקור, מביאה את סיפורה של אביטל רוקח ז"ל, עוד "מתלוננת שווא" שהמשטרה לא השכילה לגבות בעניינה ראיות ועדויות שהיו מונעות את הרצח.
עו"ד רוני אלוני סדובניק: עצוב כל כך לראות כיצד הצליח הרוצח הנתעב והמניפולטור להערים בקלות רבה כל כך על בית המשפט, שנתן משקל לטענתו כי המתלוננת מעלילה "עלילה".
אלימות נגד נשים מביאה לרצח נשים. איזו אישה אמיצה וכואבת, איזו אימא מדהימה, אילו ילדים גידלה למופת, מלח הארץ, וכמה סבל וכאב הביא אדם אחד, רוצח פסיכופט על כל כך הרבה אנשים מסביבו. ממליצה לכל אישה לצפות בתוכנית זו, ולכל בני משפחותיהן של נשים החיות במעגל אלימות- נשים מוכות, לא לשתוק, לא לפחד, הגשת תלונה במשטרה, זה מה שצריך לעשות, להגיש תלונות ולדווח. לשמור ראיות כדי להפריך את הטענות לעלילות, שכמעט תמיד יעלו. עבודה מדהימה, ייצוג נשים מוכות בצורה אנושית שמסבירה את הפחדים והטרגדיה האנושית.
משרד עורכות דין רוני אלוני סדובניק
עו"ד רוני אלוני סדובניק | ייצוג נשים נפגעות אונס, רצח אישה ידוע מראש, ואלימות נגד נשים | צילום איליה מלינקוב
גופתה של דניאלה נמצאה השבוע בגן לוינסקי בתל אביב. קורבן האונס הקבוצתי, שהושפלה בשנית בין כותלי בית המשפט, לא הצליחה להתגבר על הטראומה ועל האשמת הקורבן שחוותה. עורכת הדין שייצגה אותה במשפט מספרת על השתלשלות הטרגדיה: "אין מילים בשפת אנוש לתאר מה עוללו לדניאלה ומיכל כשהן מעולפות"
מאמר / כתבה: עו״ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 10/01/17 09:30
בתחילה סברו המשפחות, כמו כולם, שהפרקליטות היא המלווה והמייצגת את נפגעות העבירה, אבל כשראו במה הדברים אמורים, ושהמדינה מייצגת רק את המדינה ולא אותן, הם הבינו שהן חייבות לקחת יצוג משפטי צמוד.
בית משפט, שופט, בחירות, החלטה, גזר דין,
אונס שני במתן עדות |
מאחר ששלושה סנגורים חקרו אותן, דניאלה אולצה להגיע שוב להמשיך את עדותה. צריך להבין, בעת מתן העדות, יש התעלמות מוחלטת ממצבן הנפשי של הנפגעות. הן נראות בסדר – אבל הן לא. ואז מתנהל מתחת לאפו של השופט תהליך האשמת קורבן מביש: למה לבשת חזיה מנומרת באותו ערב? למה הלכת לשם בכלל? למה שתית כל כך הרבה? למה שמת אודם בצבע אדום כזה?
שתי הנערות יצאו מההליך הפלילי שבורות לרסיסים. השופטים באמת עשו מאמץ כביר לנסות לשמור על כבודן של השתיים במהלך המשפט, אך מלכת המשפט, אותה זכות החפות, משעבדת לרגליה מוסכמות אנוש בסיסיות עד שקשה לשפוט מה יותר חמור: לפגום בזכויות הנאשם או לפגוע בזכויות קורבן העבירה?
חייבים להגן על נפגעות עבירות המין
דניאלה מעולם לא חזרה לעצמה מאז ההליך הפלילי, מצבה הנפשי הלך והדרדר והיא נעה ונדה בעולם כמת-חי, מבקשת נפשה למות, האנסים הורשעו וקיבלו כשש שנות מאסר בממוצע, אם ינקו להם שלישי הם בטח ילכו הבייתה ויבנו חיים חדשים ודניאלה? היא קיבלה עונש מוות.
אחרי שהאונס הקבוצתי נגמר, עובדי המועדון פשוט גוררים את שתי הנערות החוצה ומשליכים את גופותיהן חצי עירומות על המדרכה. עוברי אורח משכימי קום רואים אותן ומזעיקים את המשטרה. אין מילים בשפת אנוש לתאר מה עוללו לדניאלה ומיכל כשהן מעולפות, ואם לא היו מצלמות אבטחה, וסרטוני אבטחה – לא היה גם כתב אישום.
"למה לבשת חזיה מנומרת?"
מאז האונס אושפזה דניאלה במצב קשה במחלקה פסיכאטרית, אך הייתה נחושה להגיע להעיד בבית המשפט. מה שהיא לא ידעה הוא שבמשפט – לכל אחד מהנאשמים שאנסו אותה יש סניגור, וכל סניגור כזה רוצה להראות ללקוח שלו שהוא עובד קשה כדי להוכיח שהנערות הללו הן שקרניות. כן, ככה זה בהליך בעבירות מין, המתלוננת היא בחזקת שקרנית, התלונה חשודה כתלונת שווא, עד שיוכח אחרת – והנאשמים חפים מפשע עד שיוכח אחרת.
בתהום הפעורה שבין חזקה לחזקה, שם נופלות הנפגעות קורבן לאונס שני. מוצגות בפניהן שאלות שמעמיקות את הכאב, שמציפות עוד יותר את הטראומה. את דניאלה זימנו לחקירה הנגדית מתוך האשפוז הפסיכאטרי, אבל זאת זה לא מנע מהסניגורים לחקור אותה במשך יום שלם כאילו היא אוייב העם. היא יצאה משם בחזרה למחלקה הפסכאטרית מרוסקת, היא רצתה להתאבד.
זה היה השלב שבו הוריהן של הנערות שכרו את שירותיי. בתחילה סברו המשפחות, כמו כולם, שהפרקליטות היא המלווה והמייצגת את נפגעות העבירה, אבל כשראו במה הדברים אמורים, ושהמדינה מייצגת רק את המדינה ולא אותן, הם הבינו שהן חייבות לקחת יצוג משפטי צמוד.
מאחר ששלושה סנגורים חקרו אותן, דניאלה אולצה להגיע שוב להמשיך את עדותה. צריך להבין, בעת מתן העדות, יש התעלמות מוחלטת ממצבן הנפשי של הנפגעות. הן נראות בסדר – אבל הן לא. ואז מתנהל מתחת לאפו של השופט תהליך האשמת קורבן מביש: למה לבשת חזיה מנומרת באותו ערב? למה הלכת לשם בכלל? למה שתית כל כך הרבה? למה שמת אודם בצבע אדום כזה?
שתי הנערות יצאו מההליך הפלילי שבורות לרסיסים. השופטים באמת עשו מאמץ כביר לנסות לשמור על כבודן של השתיים במהלך המשפט, אך מלכת המשפט, אותה זכות החפות, משעבדת לרגליה מוסכמות אנוש בסיסיות עד שקשה לשפוט מה יותר חמור: לפגום בזכויות הנאשם או לפגוע בזכויות קורבן העבירה?
חייבים להגן על נפגעות עבירות המין
דניאלה מעולם לא חזרה לעצמה מאז ההליך הפלילי, מצבה הנפשי הלך והדרדר והיא נעה ונדה בעולם כמת-חי, מבקשת נפשה למות, האנסים הורשעו וקיבלו כשש שנות מאסר בממוצע, אם ינקו להם שלישי הם בטח ילכו הבייתה ויבנו חיים חדשים ודניאלה? היא קיבלה עונש מוות.
צעירה שהותקפה מינית על ידי פקיד הקבלה בחדרה, שואלת לגבי מידת האחריות של הנהלת בית מלון במקרים שכאלו ■ בית משפט השלום הטיל את האחריות על בית המלון בגין רשלנות, ופטר אותו מעבירה בגין הפרת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית
תביעת נזיקין
שופטת בית המשפט השלום, לימור בן שמן, קיבלה את עמדת עורכת דין רוני אלוני סדובניק המייצגת את קורבן העבירה, נפגעת תקיפה מינית, כבוד השופטת פסקה: בית מלון חייב ברשלנות ואף חייבה את בית המלון בפיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהאירוע. בפסק הדין נכתב כי מנהל בית המלון היה צריך לבצע פעולות אקטיביות שיבטיחו שאורחות לא יפגעו, תוך יצירת מרחב מוגן לאורחים ולנשים בפרט.
"בפסיקה השופטת בעצם טוענת שהחוק להטרדה מינית חל רק על עובד ומעביד", מסבירה עו"ד רוני סדובניק, "אך הלכה למעשה הוא חל גם על מרצה וסטודנט, רופא ומטופל, כהן דת ומאמינו, ומפקד ופקוד. מכאן רואים שלא מדובר רק ביחסי עובד ומעביד אלא ביחסי מרות. כך גם במקרה הזה של נותן השירות ומקבל השירות. כפי שזה חל על עובדי ציבור ועובדי מדינה מול מקבלי שירות, הגנת החוק צריכה לחול גם על מקבל שירות בבית מלון".
תביעת רשלנות
לטענת עו"ד רוני אלוני סדובניק, כוונת המחוקק היא להרחיב את החוק כך שיחול על כל מי שכפוף ליחסי מרות, ולכן הוא תקף גם על סטודנטים ועל תלמידים במשרד החינוך, למשל. "בדיוק כמו אצל רופא ומטופל או פקיד ממשלתי, גם כאן ישנם יחסי מרות בין המארח לאורח, ומכאן שהענישה על פי החוק להטרדה מינית צריכה לחול גם במקרה זה". מנגד, בפסק הדין נטען כי עובד המלון איננו עובד ציבור או דומה לו בתפקידיו וסמכויותיו, ולכן אין עוולה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
שיטת הפתק מהרופא-כך מתחמקים פושעים ועברייני מין בפרט מהרשעה וריצוי עונשם
המקרה הראשון זכור לכולנו מלימודי המשפטים, פרשת "שנסי", עבריין שהורשע ברצח ונדון למאסר ממושך, הציג מסמכים רפואים לפיהם הוא גוסס ממחלה ממארת וכך בוטל מאסרו והוא יצא לחופשי. תחקיר שפורסם לפני שנים גילה שהאיש בריא וחי חיים רגילים מבלי לרצות את עונשו.
השבוע נחשפנו לשיטת "רות דויד" -מביימים התעלפות, מתאשפזים, פתק מפסיכאטר או מאונקולוג וזהו-יצאתם מהסיפור ועד כה שום בית משפט לא קבע שהמעשה מהווה שיבוש הליכים.
אם חשבתם שהמקרים המפורסמים יגרמו למערכת המשפט והאכיפה לשנות משהו -טעיתם. זו דרך המלך של מיטב הסניגורים, לתפור תיק רפואי ללקוח כך שיחמוק מריצוי העונש. ואביא לכם ממשרדי שני מקרים של עברייני מין שחמקו כך מעונש :
1. בחודש אפריל שנת 2000 הגישה המדינה כתבי אישום חמורים נגד 3 מעובדי "אגד" האחד הואשם והורשע באינוס ותקיפה מינית של שתי עובדות מטבח ושני חבריו הורשעו באיומים על הנשים בניסיון לגרום להן לבטל את תלונתן.
"אגד" דאגה לסלק את הנפגעות מהעבודה, ולא נקטה כל הליך נגד שורת עובדים ביכירים שהגיעו לבית משפט ומסרו עדויות שקר כדי לחלץ את חבריהם- זה לא עזר להם- הפוגע הורשע באונס וגם כשערער למחוזי ת"א-הותיר בית המשפט את ההרשעה על כנה.
ואז…לפתע פתאום הציג הסניגור של הנאשם "פתק" קטן בודד לשופטים- לפיו הנאשם נוטה למות ממחלת הסרטן ולכן העונש בוטל . האיש כמובן חי ובריא ונצפה שוב ב 2005 נוהג באוטובוסים של "אגד" כנראה החלים באורח פלא ממחלתו- מדוע לא חזר לרצות את עונשו בכלא? לפרקליטות הפתרונים. ומה עם ציבור הנוסעות של "אגד" שזכותן לדעת שהנהג שלהן הוא לא "חברמן"?..שאלה פתוחה.
2. המקרה השני הוא של קצין משטרה בכיר , אשר מח"ש הגישה נגדו כתב אישום לאחר שניצל את תפקידו לסחיטת שירות מיני ממורה צעירה שנתפסה עם "ג'ויינט" בבית-הקצין הגיע לבית המשפט והציג פתק מהפסיכאטר לפיו הוא "חולה" ולא מסוגל לעמוד לדין פלילי וכך נאלצה מרשתי הנפגעת להסכים לדרישת מח"ש לביטול כתב האישום.
הגיעה העת שמערכת אכיפת החוק, הפרקליטות ומערכת המשפט תשים קץ לתופעת העקיפה מימין של החוק בדרך הרפואית. והגיעה העת שלשכת עורכי הדין תקבע כי עצה משפטית כזו שנותן עו"ד ללקוחו תהווה עבירת אתיקה שדינה שלילה לצמיתות של רישיון.
אורית קמיר שניסחה את החוק למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה, סופגת התנכלות תעסוקתית מזה שנים רק בשל דעותיה פורצות הדרך ואמונתה הפמיניסטית. פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א פסק לה פיצויים בגובה חצי מיליון ₪ בשל התנכלות זו.
עורכת דין רוני אלוני סדובניק והחיילת מאי פאטל, הטרדה מינית בצבא, כתב אישום דיני עבודה,
רויטל חובל – הארץ כתבה: "הרכב בראשות השופטת שרון אלקיים העדיף את עדות קמיר שהייתה מהימנה ועקבית" על פני הסתירות ו"ערפולי הזיכרון" שליוו את עדותו" של מי שהתנכל לאורית (חסר פירוט בכתבה). מהתצהירים שהגישו המתנכלים לאורית עולה כי "פעילותה הפמיניסטית" עמדה לה לרועץ וסימנה אותה כמוקצית מחמת מיאוס רק בשל עמדותיה נגד הדרת נשים.
אני קוראת לכל החברות והפעילות החשות על בשרן יום יום את ההתנכלות הבלתי פוסקת כלפינו כפעילות פמיניסטיות לשתף את הכתבה של רויטל ולהפיצה -למען יראו חסידי השובניזם הקנאי המסווים פניהם במסכה אקדמית כי "לא אלמנה ישראל" ורדיפה דתית של פעילות פמיניסטיות רק בשל עמדותיהן פורצות הדרך- לא תעבור בשתיקה!
מחבקות אותך אורית, וגאות במאבקך הבלתי מתפשר. את מאירה לנו את הדרך האפלה, לאורך נצעד בחשכה ללא פחד ונישא הלאה את הלפיד הבוער למען הדורות הבאים של הפמינסטיות.
