ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת התכנסה לדיון נוסף בנושא יחס בתי המשפט לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

כתבה עו"ד רוני אלוני סדובניק (מתוך פוסט בפייסבוק) יולי 2017

יש לדעתי מספר לקונות מרכזיות שחייבים לתקן ומשום מה זה כמעט לא מתקדם כבר שנים:

א. לא סביר בעיניי שבתיקי אונס יושבים עדיין לעיתים קרובות מדי הרכבי שיפוט של שלושה גברים בלבד ללא אף אישה שופטת בהרכב.

ב. לא סביר ששורת ההלכות המתקדמות והמדהימות שהתווה בית המשפט העליון בתחום עבירות המין לא מיושמות באופן חקירת הנפגעות על דוכן העדים במחוזיים ובשלום, למה זו לא חובה ליישם בשטח את ההלכות שכבר נקבעו?

ג. אין לשבץ שופטים לתיקי עבירות מין אם לא עברו השתלמות מקצועית בתחום הספציפי- אפשר לזהות מייד שופטים שכן יודעים את מלאכת הקודש כי פשוט למדו היטב ולעומק את הנושא ובקיאים בו, אך הרשימה לצערי לא ממש ארוכה, כששופטים יודעים ומבינים מהי טראומה מעבירת מין (במיוחד אצל קטינים או ביחסי מרות) וטורחים ללמוד את הנושא לעומק- התוצאה ברורה ומיידית:

הצדק מופיע! חווית העדות של הנפגעות הופכת מעצימה ותורמת מאד להליך השיקומי שלהן,

וההיפך- כששופט לא מכיר את התחום היחודי והמורכב, ונותן לעמדות מיזוגניות ודעות קדומות או מסורתיות שאבד עליהן הכלח להכתיב את החלטותיו, ההליך הופך מעליב ונחווה ע״י הנפגע/ת לעיתים כאונס שני.

למה כל כך קשה לקבוע שבתיקי עבירות מין ישובצו אך ורק להרכבים משולבי מיגדר שהשתלמו בנושא?

בשנת 2014 קבעו שרת המשפטים אז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון ששופטים יעברו השתלמויות מקצועיות בתחום הספציפי, מדוע אם כך לא יהיה זה תנאי סף למינוי שופטים חדשים, שיש להם ברזומה המקצועי לפחות קורס אקדמי אחד במיגדר ולמה שהשתלמות בתחום הספציפי של עבירות מין לא יהיה תנאי לשיבוץ שופטים בהרכבי השיפוט בתיקי עבירות מין?

ולא רק בהליך הפלילי, למה לא ישובצו מראש בתיקי תביעות נזקין מעבירת מין או בתיקי הטרדה מינית, רק שופטים שעברו הכשרה מתאימה כזו על אומדן הנזק מעבירת מין?

מישהו היה מעלה בדעתו לשבץ לתיק פירוק חברה שופט/ת שאינו בקי בדיני התאגידים?

יחד עם זאת אני ממש מתנגדת ל הקמת בית משפט לעברות מין, בתי משפט המוגבלים לנושא מוגדר וספציפי כמו ״עבודה״ או רק לנושא ״משפחה״ מאד בעייתיים.

זו דרך ישירה להדרת הנושא מחוץ למערכת המשפט הכללית, הכוונה טובה אך זו טעות לעשות זאת.

באיזה בית משפט יתברר תיק בינ-דציפלנרי שבו למשל שוד מזויין שבמהלכו נאנסה בעלת הדירה?

באיזה בית משפט תתברר עבירת מין שביצע אב בבתו? בבית משפט למשפחה או בבית משפט לעבירות מין?

באיזה בית דין תתברר תביעת עובדת שהוטרדה מינית והבוס שלה התנכל לה בהורדת שכרה ועצירת קידומה? בבית הדין לעבודה או בבית משפט לעבירות מין?

שוב יפצלו לנו כל תביעה לשלוש תביעות נפרדוות שונות?

לא רוצות ״עזרת נשים״ משפטית ! רוצות מקום מול ארון הקודש!

השופטת קבעה: "יש התנהגויות הפוגעות בכבוד האדם ולכן יש לאסור אותן"זה יכול היה להפוך בקלות לעוד פסק דין יבש ומעייף על רישיון עסקים, שטחים ונדל"ן, אבל שופטת אחת אמיצה החליטה לנצל את ההזדמנות ועשתה היסטוריה שהובילה לסגירת מתחם מועדוני המין ברמת גן; עו"ד רוני אלוני סדובניק מסבירה

עו"ד רוני אלוני סדובניק | mako | פורסם 29/08/17 09:44 

"במופעים אלו יש זיהוי בין חפצון נשים לבין גירוי מיני"

עוד נימקה השופטת את החלטתה לגבות את העירייה שרוצה לסלק מתחומה את מועדוני הזנות הפיפ-שואו והריקודים הארוטיים כך: "ההחפצה ככלל, ובמופעי חשפנות לצורך גירוי מיני בפרט, נובעת מהצגת האישה כפאסיבית, הנענית תמיד למין פי על דרישה, וייחוס אופי מיני לעצם ההחפצה של נשים. הגברים הבאים לצפות בחשפנות לצורך גירוי מיני, עושים זאת לצרכיהם המיניים שלהם, הם מתייחסים לנשים במקום ככלי להשגת מטרה שהיא חיצונית לאותן נשים, כנטולות קיום ומשמעות אנושיים כשלעצמן. הם אינם רואים בהן מטרה בפני עצמה ואינם דואגים לטובתן ולאושרן. במופעים אלו יש זיהוי בין חפצון נשים לבין גירוי מיני".

השופטת אגמון גונן הוסיפה: "קיימת טענה כי הנשים המופיעות אינן חשות מושפלות ואולי אף להיפך, בחרו בכך מרצונן החופשי. על כך יש להשיב כי כאשר התנהגויות מסוימות אינן נחוות כמשפילות, אך הן פוגעות בכבוד האדם, יש לאסור אותן כפוגעות בערכיה הבסיסיים של החברה. היינו, ניתן לקבוע כי פעילות או התנהגות מסוימת מחפיצה נשים ופוגעת בכבודן, גם אם הן עצמן אינן רואות זאת כך"

קביעותיה של השופטת אגמון גונן הן כמים קפואים ביום שרב מיוזע ולח- משב רוח האדם ומותרו מן הבהמה. קביעתה מזכירה לי את השופט העליון המנוח הנערץ מישאל חשין ז״ל אשר קבע בפסק דין תקדימי בפרשת חנוכוב (סחר בנשים). אז קבע השופט חשין ז"ל "כי אין נפקא מינה אם מדובר בשכירת גופה של אישה לשעה קלה או קנייתה לשנה שלמה, כל עיסקה בגופו של אדם כאילו היה חפץ היא אסורה".

מקור מאקו- Mako: השופטת קבעה: "יש התנהגויות הפוגעות בכבוד האדם ולכן יש לאסור אותן"

הישג למשרד עורכות הדין אלוני- סדובניק השבוע- בית המשפט המחוזי תל אביב הרשיע אנס שפגע בלקוחת משרדנו, קטינה מתחת לגיל 16 תוך ניצול היותה שיכורה.
הרכב של שלושה שופטים (שני שופטים גברים והשופטת גיליה רביד) בראשות השופט גלעד נויטל קיבל פה אחד את גרסת מרשתנו, המתלוננת, כאמיתית כנה וקוהרנטית ודחה במפורש את טענת הנאשם כי הקטינה היא ״מתלוננת שווא״.
גם בתיק קשה זה, היינו עדים לחקירה נגדית שכל מטרתה להכפיש את הקטינה ולהציגה כשקרנית, מיתרנית מינית ואשמה באונס.
הפעם בית המשפט לא גילה סבלנות כלפי קו הגנה פוגעני ומכפיש כלפי מתלוננת –
וטוב שכך.
מילה חמה לצוות פרקליטות המדינה פלילים מחוז ת״א בראשות הפרקליטה רותי שביט אשר עשה עבודה יסודית ובלתי מתפשרת בתיק דגל זה.
ידע כל אדם צעיר או בגיר כי ניצול מיני של אישה בגילופין, כל שכן קטינה, איננה ״הסכמה״ והיא תעלה לאנס כזה באישום והרשעה באונס.
משרד עו"ד רוני אלוני סדובניק

צעירה שהותקפה מינית על ידי פקיד הקבלה בחדרה, שואלת לגבי מידת האחריות של הנהלת בית מלון במקרים שכאלו ■ בית משפט השלום הטיל את האחריות על בית המלון בגין רשלנות, ופטר אותו מעבירה בגין הפרת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית

תביעת נזיקין

שופטת בית המשפט השלום, לימור בן שמן, קיבלה את עמדת עורכת דין רוני אלוני סדובניק המייצגת את קורבן העבירה, נפגעת תקיפה מינית, כבוד השופטת פסקה: בית מלון חייב ברשלנות ואף חייבה את בית המלון בפיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהאירוע. בפסק הדין נכתב כי מנהל בית המלון היה צריך לבצע פעולות אקטיביות שיבטיחו שאורחות לא יפגעו, תוך יצירת מרחב מוגן לאורחים ולנשים בפרט.

"בפסיקה השופטת בעצם טוענת שהחוק להטרדה מינית חל רק על עובד ומעביד", מסבירה עו"ד רוני סדובניק, "אך הלכה למעשה הוא חל גם על מרצה וסטודנט, רופא ומטופל, כהן דת ומאמינו, ומפקד ופקוד. מכאן רואים שלא מדובר רק ביחסי עובד ומעביד אלא ביחסי מרות. כך גם במקרה הזה של נותן השירות ומקבל השירות. כפי שזה חל על עובדי ציבור ועובדי מדינה מול מקבלי שירות, הגנת החוק צריכה לחול גם על מקבל שירות בבית מלון".

תביעת רשלנות

לטענת עו"ד רוני אלוני סדובניק, כוונת המחוקק היא להרחיב את החוק כך שיחול על כל מי שכפוף ליחסי מרות, ולכן הוא תקף גם על סטודנטים ועל תלמידים במשרד החינוך, למשל. "בדיוק כמו אצל רופא ומטופל או פקיד ממשלתי, גם כאן ישנם יחסי מרות בין המארח לאורח, ומכאן שהענישה על פי החוק להטרדה מינית צריכה לחול גם במקרה זה". מנגד, בפסק הדין נטען כי עובד המלון איננו עובד ציבור או דומה לו בתפקידיו וסמכויותיו, ולכן אין עוולה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

מקור: אורחת המלון הותקפה מינית על ידי עובד הקבלה: מי צריך לשאת באחריות? – תיירות – TheMarker